"ששקה" – הנער שהפך ליורד ימאי, נועז, והרפתקן, ולא וויתר על גבעת אולגה

אולי בגלל חגי תשרי הממשמשים ומתקרבים בדהרה קיבלתי מן פרץ של נוסטלגיה, ואני עושה טיול של בוקר בסמטאות ילדותי הכל נראה כאילו כלום, ריח מאכלים מוכרים כל כך חודרים ישר דרכך ואני עוצם את עיניי עדין שומע את קולות הילדים מתרוצצים לי בתוך חדרי הלב.

מאמץ נוסף ואני רואה את השכנה הטובה שלי גרסונה יושבת בשעות הבוקר המוקדמות בקדמת ה"סקפה", בין רגליה מגש גדול ועליו ערמה של חומוס או אורז והיא פולה מיני לכלוכים קטנים ובין לבין היא מזמזמת שיר עצוב עצוב.

אני מתכרבל לי בפינה לא מבין כמעט מילה וזה כל כך לא משנה, המילים הזרות האלה נוגעות בעצב של החיים עצמם מעבירים בי רטט של פעם, ואני שואל את השכנה הטובה שלי לפשר המילים, היא מתבוננת בי מבעד לעיניה מלאות אהבה," זה על החיים בואייה", זה לא בשבילך, אתה צריך לשיר שירים של שמחה".

כך או כך אני מגיע הכי קרוב למקווה", ונזכר ב"ששקה" הלא הוא שמואל רובין האגדי, האמת מי בכלל ידע את שמו האמיתי? בשבילנו הוא היה "ששקה".

בית הכנסת של האשכנזים שהיה גם מגרש המשחקים שלנו היה בשכנות ממש לבית של "ששקה", ואנחנו ילדים, יודעים רק ש"ששקה" זה ההוא שמפליג באוניות גדולות, ובימים שהיה מגיע הביתה בשעות של אחר הצהרים היה יורד "ששקה" מהמדרגות של הבית שלו, לבוש בג'ינסים שלא הכרנו שערו משוח לאחור, על ידיו המסוקסות קעקועים של מלחים.

עוגן ענק על ידו האחד ועוד מיני קעקועים שלא הכרנו, ואני מביט על הידיים האלה שמספרים סיפור ואני מפליג לתוך ידיו אל מקומות מעבר לים הגדול.

בגיל שש עשרה מקבל "ששקה" החלטה והולך לעבוד בצי הסוחר, תחשבו על בחור מהשכונה שהולך כמעט אל הלא נודע, עולה על אוניות ענק העושות דרכן באוקיינוסים הענקים, איזה אומץ צריך נער לעשות מעשה נועז כל כך, שלושים ושתיים שנה הוא בים, ותוך כדי מצליח "ששקה" להקים משפחה ולהיות אבא.

"ששקה" זה שהיה יורד מהמדרגות עם החגורות שעליהן אבזמים ענקיים שרואים רק בסרטים הביא לנו לילדי השכונה ניחוח של הרפתקנות, דרך הידיים האלה ראינו את העתיד שהוא אפשרי.

"ששקה" הוא דוגמא לנועזות של נער שעושה מעשה כל כך חריג ומוכיח כמה מיוחד הוא, תמיד אמרתי שהדמויות שעליהן גדלת הם אלה שנותנות לך מזון לנפש. "ששקה" הוא דמות כל כך אחרת, זה הילד / הבן של החלבן החליט שהוא הולך לשתות את החיים ונתן לעשרות ילדים תקווה שחלומות סופן להתגשם.

בתוך שכונה קטנה קטנה היה נער אחד שחלם על הים הגדול וסנפירים גדולים והפך אותם למציאות, "ששקה" בשבילי הוא התגלמות האולגאיות, בעל חלומות, נועז, הרפתקן, איש משפחה בעל לב גדול גדול שהפך ילדים קטנים לחולמים גדולים".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"