שמעון מסיכה – "המאסטר" של המכונאות הימית מגבעת אולגה
עם הזמן הדמויות הולכות ונעשות מעורפלות משהו, אתה מנסה לדלות מתוך זיכרונך העתיק תמונות ואירועים שהיו כל כך משמעותיים בחייך, והם הדמויות היפות האלה שאתה כל כך אוהב מתעתעות בך, נסוגות לאחור כאילו אומרות לך, חשוב שתתאמץ, זה חלק מהתהליך שאתה עובר, מן קטרזיס כזה שמזקק אותך והופך אותך לטוב יותר ומכיל יותר.
אני באמת לא מבין את הצורך הכמעט כפייתי הזה להעלות את אותן דמויות מעלה מעלה, לתת להם במה ענקית כזו, שכולם יראו ויניפו אותם אל אל למרום, כאומרים, אנחנו יודעים, אנחנו זוכרים! אתם אצלנו עמוק בתוך הלב, וכך או כך אני נזכר דווקא "בשמעון מסיכה".
תראו אם אתם רוצים לתמצת את החיים בשכונה אז ללא ספק אתם חייבים להכיר את שמעון מסיכה הגדול", כך קראו לו כולם, והם הכולם האלה ידעו למה, שמעון היה תמצית האולגאות, מין איש כזה שראה את הים בפעם הראשונה והתאהב!
הוא מתחיל את חייו כצבעי רגיל, מהר מאוד מבין שמעון שהעתיד שלו טמון בים, הוא זונח את כל העיסוקים המשניים שלו ומתחיל לתקן לבנות סירות, ואני זוכר את עצמי עובר ליד הבית של שמעון, רואה את הסירות שנמצאות בשלב כזה או אחר של בנייה או תיקון.
ואני הייתי כל כך מתפעל, כל כך מעריץ, לראות את האיש היפה הזה, בעל העיניים החומות מרותק כל כך על תיקון ובניית הסירות. היה בזה משהו כל כך אותנטי, כל כך מתאים, ואני חושב על על שמעון הענק, שותף לכל יורדי הים הוויקינגים, בונה סירות של חלומות, כך תמיד ראיתי אותו, מין וויקינג פראי, יורד ים של פעם!
איזה כייף היה לשמעון לעשות את הדבר שהוא הכי אהב ולהפוך אותו למקצוע בחייו, שמעון היה אחד המומחים הגדולים בעולם (לא אני לא מגזים) לטיפול במנועי מרקורי המשובחים. הוא שמעון שלנו היה שם דבר בידע האבסולוטי שלו במנועים הנחשבים האלה, ידעו כולם שיש בעיה אמיתית, ואי אפשר לפתור אז פונים ל"מסטר".
שמעון מסיכה כבר ימצא פתרון לבעיה שאף אחד לא פתר, תחשבו שכל זאת נמצא באיש אחד שגדל בשכונה לא משהו (לשיטתם) והוא מתוך הלא משהו הזה עושה לכולם בית ספר גדול אחד לימאות אמיתית.
אבל שמעון הגדול לעולם לא הרים את הראש, הוא נשאר אולגאי ! דייג מהשכונה שראה בחוף הדייגים ובדייגים עצמם את האחים שלו, והם הדייגים יודעים לזהות איש של אמת, ואכן הם אימצו אותו אל ליבם בדיוק כפי שהיה צריך
אבל גם גיבורי ים הולכים לעולמם, והוא שמעון האגדה החיה הזאת הלכה והשאירה שכונה שלמה עצובה. שמעון הוא יורד ים אולגאי, מלח הארץ, ואם תעברו ביום של ים שקט במיוחד תוכלו לשמוע את אלוהי הים קוראים בקול חרישי, שמעון שמעון הגדול!"
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"