שמואל מנשה "פשוש" – הקשר "החכם" של הפועל גבעת אולגה

שמואל מנשה גדל בשכונת גבעת אולגה וכבר מגיל קטנטן זוכר שמואל שהכדור תמיד היה דבוק אליו בכל מקום. בגיל 9 הצטרף לליגת השכונה שהתקיימה במועדון ויצו בגבעת אולגה

שמואל הצטיין כבר במשחקי ליגת השכונה והוכיח כי הוא בעל שליטה מצוינת בכדור זריזות וערמומיות מה במשחקו החכם, לאור הנתונים הללו זכה מיד שמוליק לכינוי – "פשוש" מצד החבר'ה בשכונה שהחליטו כי נתוני משחקו הם כמשל הציפור המיוחדת – "פשוש" כשכינוי זה אגב, הפך לשמו השני וכמעט בכל מקום ומקום קראו לו – "פשוש"

לאור הצטיינותו בליגת השכונות הוא צדה שמוליק את עינו של שמעון סרג'יו מנטין בלמה המצטיין של הפועל גבעת אולגה באותה התקופה, שמיד לקח אותו למגרש וצירף אותו לקבוצת הילדים של מחלקת הנוער.

בגיל 12 כבר החל "פשוש" להופיע בצורה רשמית כשחקן מן המניין אצל ג'קי מלכה, ( "איש משכמו ומעלה, מי שגידל דורות של שחקנים" – אומר עליו , פשוש), ובלט בין יתר חבריו, שחקן אופנסיבי חכם, בעל שליטה מעולה בכדור, כישרון גדול.

את כל מסלול המחלקה עשה פשוש בהצטיינות וזכה לעלות לקבוצת הבוגרים בעונת העליה – 1977/78 עם חבריו מילדות: מוטי עטיה, דני קפלן, מאיר ועקנין, שאול יחזקאל, רפי סעדה, גמליאל, יורם ויצמן, וכל השאר.

"פשוש", הופיע כ – 10 שנים בקבוצת הבוגרים וסגר מעגל ראשון כשזכה לשחק גם עם בני הדור הצעיר שעלה לבוגרים אחריו: גבי אוחנה, יהודה זקן,אייל עמר, אבי כהן, וכל השאר, והוא אומר:

"להיות שחקן הפועל גבעת אולגה זו הייתה חוויה, להיות שייך למשפחה האדירה הזאת זה היה ריגוש אדיר שאין שני לו, כשהגענו לבוגרים – הוותיקים קיבלו אותנו בזרועות פתוחות. אין את זה במקומות אחרים, החיים בשכונה היו שמחים כשהקבוצה הייתה ספינת הדגל שלה – השנים האלו היו היפות בחיי"

"הלוואי והצעירים של היום היו חווים בשכונה את ההרגשה הזאת, בשנים האחרונות, אני תודה לאל מאוד מאושר בהתקרבותי לדת שזה עולם ומלואו. אך אין ספק כי השנים בשכונה עם הכדורגל הם דבר שלא ישכח לעולם."

לאחר השנים האלו עבר "פשוש", לעונה אחת לשחק בשורות הפועל בית אליעזר, ביחד עם חברו שלמה ביטון הגדול, והמאמן שגידל אותו –ג'קי מלכה (סגירת מעגל), שם סייעו למועדון להעפיל ליגה, ופרש.

שמואל היום נשוי בעל משפחה לתפארת, ומשמש כמנהל  לשכת "ההוצאה לפועל" בחדרה. בנוסף הוא חזן וגבאי בית הכנסת " אוהל משה" בגבעת אולגה ובכל זאת מתגעגע לכדורגל והוא מספר: "בשנים האחרונות בחרתי בדרך אחרת ,"התחזקתי" ואני אדם מאמין, העדפתי להתנתק ולחיות אחרת, אבל אין ספק שלולא המפנה הזה בחיי הייתי עדיין בתוך הכדורגל, הכדורגל זה חיידק חיובי שקשה בלעדיו"

שיחקת בתפקיד ? קשר

מס' חולצה מועדף ? 12

למה? אהבתי את המספר הזה

שחקן מסוים שמאוד נהנית לשחק איתו?

יעקב ראובן – שחקן אדיר. כישרון מצוין, חבר ילדות ועד עצם היום הזה

משה עודד – אדם ענק, מוכשר, קשר אחורי מעולה, אם היה משחק היום היה מגיע לטופ!

יעקב אזולאי – שחקן ואדם ענק כיוון ולימד את כל הצעירים, בזכותו השתדרגתי מקצועית.

יצחק צ'יקו גיבש ז"ל – הגדול מכולם ,קפטן, חבר אמיתי, המנהיג הבלתי מעורער, כשהוא דיבר הורדנו את הראש מבושה, אחרי כל משחק היה לוקח אותנו הצעירים אליו –הוא היה "אחינו הבכור", דואג לכל צרכינו

חיים עזרן ודני ביטון – "המשוגעים" עם הנשמה הגדולה שנתנו "פלפל" לבית אליעזר

זיכרון מיוחד ממשחק ספציפי שתמיד נשאר איתך?

קודם כל את המשחק הראשון שלי בבוגרים, בחוץ מול א.א. פאחם נגמר 0:0 אבל שם למדתי מה זה הישרדות? מה זה לשחק חזק ולהוציא את הנקודות בכוח כמו שגברים צריכים לעשות. בנוסף: משחק מול טירת הכרמל שהייתה קבוצה מעולה ורק ירדה מהארצית, ניצחנו 2:1 הבקעתי את השני.

משחק אחרון של העונה בקיבוץ אפיקים, מפסידים – יורדים ליגה. מנצחים /תיקו נשארים – הובלנו 3:0 ,עד הדקה ה- 78 ואז כאילו נרדמנו – דקה 84 הם מצמקים 3:1 ,דקה 86 3:2, ואנחנו רק רוצים שיגמר, דקה 89 – 3:3 , והשופט שורק –התקף לב. זה לא ייאמן, נשארנו בליגה. היו שם כ- 1500 אוהדים שלנו – אנשים בכו, רקדו, צחקו, לא ידעו מה לעשות עם עצמם, אי אפשר לשכוח".

קבוצות בארץ? בעולם?

הפועל גבעת אולגה כי אין עבורנו שום קבוצה אחרת!

מה דעתך על הכדורגל של אז ביחס להיום?

"כבר אמרתי לפני. הכדורגל היה משפחה. חוויה בכל משחק ומשחק. היה כבוד הדדי בין אדם לרעהו. היה לנו קהל גדול כמו בקבוצות מהליגות הגבוהות ואי אפשר לתאר את האדרנלין ואת תחושת השליחות הגדולה שהייתה בנו". היום : זה כסף, כסף, וכסף, וחבל אבל זו הקידמה וזו המקצוענות המודרנית וזה בסדר".

מה אתה חושב על המצב העכשווי?

"עצוב מאוד! חיסלו אותנו! אין שום מילה אחרת! וזה כואב! כי אין שום הצדקה שהעיר כזו גדולה לא יהיו 2/3 קבוצות כדורגל שייתנו מענה לכל בני הנוער שרוצים לשחק כדורגל.  הכדורגל בגבעת אולגה הביא "חיים" ואנרגיות נהדרות בשכונה. פעילות קהילתית לילדים ולבני הנוער והקבוצה הייתה ספינת הדגל שדל השכונה רק חבל שבמקום שהגורמים העירוניים יעודדו את פעילות הקבוצה הם הביאו לחיסולה יחד עם ה"שכנים" שלנו. לדוגמה – בתל אביב יש עשרות קבוצות בכל הליגות. בכל עיר אחרת יש מספר קבוצות רק אצלנו חושבים אחרת. זו לא חשיבה מקצועית אלא חשיבה ופעולות אינטרסנטיות הרסניות שהגיעו ממקום של שנאה לא מוסברת – פשוט ביזיון! ואני מצפה שהגורמים העירוניים יתקנו את המעוות".

"פשוש" היקר: "מהיכרות רבת שנים איתך חייב לציין שתמיד כייף לראות ולשמוע ממך. מאחל לך שתמשיך להיות איש, מקסים, כמו שאתה. זוכרים אותך לטובה, שחקן מוכשר, חכם,"טבח" גדול לחלוצי הקבוצה במגרש, ה "פשוש" של הכדורגל. מאחל שיתגשמו כל משאלותייך. בריאות ואריכות ימים בע"ה"

• חני ( חן ) קורקוס