שמואל זקן מגבעת אולגה – אבא שהוכיח מה היא אהבת אמת!

יום שישי כזה די עצוב, יום השואה אחרנו ויום הזיכרון לחללי צה"ל עוד לפנינו, והימים האלה קשים לי, קשים מנשוא, שוב אותם דמויות של חברים מהפלוגה שנשארו צעירים לנצח, שוב אותם שירים עצובים מהולים בסיפורי לוחמים, ושוב אתה נאלץ להביט על עיני ההורים האלה שאיבדו את הבן או הבת היקרים ועיניהם כבויות.

כמעט אותו תקסט של החיים שנעצרו, על השמחות שהפכו ליום עצב, ועל מבטי החמלה שמוציאים אותם מדעתם, על החברים שנעלמו, ועל החדר ההוא שנשאר כמעט כמו שהוא, וכן על המדים ההן התלויים בארון הפינתי, זה שהם מריחים ומבועתים מהרעיון שהריח המוכר והאהוב יעלם כלא היה,
ואני ככה באותו כיוון של עצב רוצה לספר לכם על איש אחד, שמואל זקן שהלך לעולמו לא מכבר.

תראו באמת שאני בגילי המופלג ראיתי ושמעתי כמעט הכל, קשה מאוד להרשים אותי, ביקור אבלים בנאלי שלי אצל משפחת זקן מצליח לטלטל אותי, סוף ימי השבעה האחים והמשפחה הגרעינית מנסים לאסוף שברים אחרונים, ואני יושב בין האחים ומקשיב, מקשיב ולא מצליח כמעט להוציא מילה. אתה שומע את סיפורו של איש אחד בשכונה.

אבא, שהוא בעצם סיפורה של תקופה, סיפורו של דור, זה שמואל הקטן שמגיע לארץ בגיל תשע, משוטט בין קיבוצים כאלה ואחרים, מבין מהר מאוד ששם בין הקיבוצים הוא לא ימצא את עתידו, הוא מגיע לשכונה, שם מכיר את רעייתו האהובה ומקים בית, ילדים נולדים והוא האיש המיוחד הזה מתחיל לעבוד במפעלי נייר שם גם מסיים כגמלאי.

טוב תראו חברים, עד כאן הסיפור הוא באמת הכי בנאלי, אבל אני רוצה לספר לכם על שמואל האיש, האבא, זה שבנה חומת אהבה, חומה משפחתית כל כך מרשימה שהותירה אותי ללא מילים, ואולי גם מלא קנאה, להקשיב לילדים הגדולים האלה, מספרים על אבא אחד שהיה מלך העולם, מלא עוצמה אבהית בלתי מתפשרת. כזה שעטף אותם באהבה של גיבורים, שנתן להם להבין שהוא האבא הזה כאן!!!! תמיד!!!!!

והם הילדים האלה ידעו להוקיר את האדם הזה שנתן להם חיים של שלווה, זה האיש השקט השקט הזה שבשקט שלו דיבר הכי הרבה, ובימים של מחלתו הם הילדים האלה סבבו אותו כמו עדת מעריצים, לא נתנו לו להישאר לרגע לבד, כן הילדים האלה שרבו ביניהם מי יישאר עם האבא יותר זמן, כן אלה שעיסו את גופו שכאב, הם אלה שליטפו את שערו האפור שבכה בלילות הקשים באמת, ואני כל כך נרגש, כל כך מאוהב במשפחה המופלאה הזאת שידעת אהבת אב מהי!!!!!

ועכשיו הוא שמואל זקן הגדול הלך, הלך מעבר לנהר הגדול, שם למעלה בין מלאכים צחורי כנף הוא משוטט והם המלאכים האלה מובילים אותו הכי קרוב לכיסא הכבוד, כן גם שם מבינים איזה עוצמה של אבא אחד הגיע והם המלאכים הטובים האלה מבינים איזה זכות נפלה בחלקם. שמואל זקן אבא אחד בשכונה אחד הוכיח לכל מי שרק צריך אהבת אמת מהי! יהי זכרו ברוך".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"