סילבן פדלון מגבעת אולגה – האיש שהיה מלא באהבת אדם

אלה הדברים האלה שאתה נתקל בהן בחייך, הם אלה שמחזירים אותך אפילו שלא ברצונך אל סמטאות ילדותך, ואני חולף על פני קופסאות הקרמבו הנוצצות האלה שמציצות לך מכל מדף פינתי, מגיע הביתה מוציא בידיים רועדות ארבעה קרמבואים, שניים וניל ושני מוקה, מפרק אותם לחתיכות, מניח אותם על נייר פרגמנט ממש כמו פעם, מכניס את מלוא הפה אל עיסת העונג הזו ורק לרגע אחד אני מלך העולם

כך או כך האירוע ההזוי הזה שלי מחזיר אותי אל אחד הדמויות הכי צבעוניות שליווי אותנו בילדותנו הרחוקה, סילבן פדלון, תראו אני יודע שיש כאלה שהיו מצפים ממני לכתוב על אלה שכאילו עלו לגדולה, אלה שהשם שלהם הגיע מעבר לשכונה הקטנה שלנו, אבל סילבן הוא הדוגמא הכי נהדרת של אדם שהוכיח שיש לו את הדבר הזה שעושה אותך אולגאי גאה

זה האבא הזה שלא בחל בשום עבודה כדי להביא פרנסה הביתה, צריך להבין, בימים שהעבודה הייתה ניתנת רק לאלה שהיו להם קשרים במקומות הנכונים עשה סילבן בחירה של אבא, הוא סילבן מבין שבבית מחכים לו חמישה ילדים, והוא משפיל מבט, מסתכל אל החיים ממש בלבן של העיניים ומתחיל לעבוד בשוק

דמותו התמירה והמיוחדת הופכת אותו להכי פופולארי ורבים מעדיפים להגיע אל הדוכן הידוע שלו שם יקבל אותם עם חיוך ענק שהיה מאיר ללקוחות את היום הקשה ממילא, וכן אני יודע שהוא סילבן בלי הרבה רעש מיותר היה נותן לאלה שהוא ידע את חולשותיהם ואת מצבם ירקות ופירות לימים קשים במיוחד

סילבן מבין שצריך לרדוף אחרי הפרנסה והוא זונח את העבודה הקבועה בשוק חדרה ועובר להיות רוכל המסתובב ברחבי הארץ המקיימים ימי שוק, גם שם מתבלט סילבן שהופך לשם דבר בסצנת השווקים הארצית, תראו רבותי, תחשבו על ימים של צנע, ימים שהפרנסה הייתה באמת ניתנת במשורה, אבות כמו סילבן מרתקות אותי

הוא סילבן מייצג עבורי את הדבר הזה שנקרא ציונות", אני יודע שכולנו למדנו שהציונים הם אלה שיבשו ביצות ובנו קיבוצים, אבל בעיניי סילבן הוא אבי אבות הציונות, הוא מקים בית בישראל בימים ממש ממש לא פשוטים, מגדל חמישה ילדים שהופכים לאבות בעצמם, והרי לכם ציונות לשמה

תראו סילבן היה בעיניי איש מלא טוב מוחלט, גם שהתגרש מנסיכת נעוריו הוא והיא ממשיכים לשמור על יחסים נהדרים, מבינים שיש ילדים באמצע, הלב הגדול הזה שלהם, זה שחף מכל טינה מוביל אותם לגידול הילדים הנהדרים האלה שהיו להם לאהבת עולם,

סילבן פדלון הוא הכי אולגאי שאפשר, בחור מלא באהבת אדם, איש שמח בצורה קיצונית, אחד שראה את הצד הטוב של החיים, מתעלם מהרוע שמסביב ומדביק באופטימיות המוזרה הזו את הסובב אותו, ובא היום וההוא היושב במרומים מחליט לקחת את סילבן האהוב

אתם יודעים מן החלטה כזו שאתה כמעט מסרב לקבל, והוא סילבן מותיר אחריו משפחה מרוסקת, כל כך מתגעגעת, יודעים כל כך שהאיש הזה שהיה להם למשענת חיים הלך מבלי לחזור, ושם למעלה קורא לו הקדוש ברוך הוא, מבקש מימנו לבוא הכי קרוב אליו, הרי גם הקדוש ברוך הוא יודע, הגיע אליו איש משפחה מלא אהבת אדם מוחלטת יהי זכרו ברוך".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"