הבלדה על "הדייג בעל יד אחת" – "וויסי" – מגבעת אולגה

ערב באמת סתמי, ממלא מלאי של תבלינים אצל תם האגדי, גשם קל מודיע רק למי שרק שכח שהחורף כבר בפתח, אני נעמד מול החנויות ממול, ונשבע לכם שאני יכול לשמוע עדין את הצעקות של שחקני הזניפ והבלוט, שדרת לאס ווגאס קראנו למקום הזה, שורה של בתי קפה, כן אלה המקומות האלה שהפכו לקנטרי קלאב השכונתי

מן מקום שנתן לאותם אנשים אפשרות לברוח מקשיי היום המפרכים, היית יכול לראות אותם מגיעים עדין עם בגדי העבודה, שותים כוסות תה עם בוטנים בתוך התה ממש, והמשחק הזה היה להם לאוויר נשימה אמיתי, לא שיחקו שם על כסף חלילה, תאמינו או לא וופלים היו הדבר שעליו נלחמו, וכך בתום הערב יכולת לראות איש קשה יום חוזר הביתה והוא מחזיק בידיו בגאווה לא מוסתרת ערימה של וופלים זהובים.

ואני חוזר אל האנשים האלה שעליהם ציירנו את חיינו, "כלפו ג'אנח", אבל באמת אף אחד לא ידע בכלל ששמו הוא כלפו, בשביל כולנו הוא היה וויסי",
וויסי זה שעלה מלוב בשנות החמישים המאוחרות, והוא מנסה למצוא לעצמו מסלול להתפרנס בימים שהדבר כמעט לא היה אפשרי, והוא מביט מערבה על הים הכחול כחול ומבין שהים יהפוך להיות לו למהות חייו

ואכן וויסי מתחיל במלכת הדיג, שאין פרנסה עושים גם קצת דברים חריגים והם הדייגים מגלים את הנפצים האלה שאיתם יכלו להביא שלל הביתה, טעות אנושית של וויסי, הוא מחזיק את הנפץ שנייה אחת מיותרת, פיצוץ נשמע, וויסי מאבד יד, מהומה גדולה, דייגים מבינים שהשיטה הזו אולי יכולה להביא מהר יותר דגה הביתה אך הסכנות בשיטה הזו ממש מסכנת נפשות.

אבל הסיפור האמיתי הוא באמת וויסי! תראו רבותי, כל אדם אחר שהיה עובר טראומה נוראית כזו היה בורח כל עוד נפשו בו מהעיסוק בדיג, גם מהסיבה הפרוזאית שעיסוק בדיג עם יד אחד הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל מסביב לא ידעו בדיוק עם מי יש להם עסק, וויסי מתעשת מיד ועושה מעשה שהוא על סף המטורף

וויסי בעל היד האחד ממשיך במלכת הדיג כאילו לא ארע דבר, וויסי מבין שגם עם יד אחד אפשר להיות דיג, הוא זונח את נושא הנפצים והופך מהר מהר להיות תופר הרשתות הכי מקצועי באיזור כולו, מהאיזור כולו הגיעו דייגים לראות את הפלא הזה בעל יד האחד שהוא מלמד רבים בעלי שני ידיים איך בדיוק צריך לבצע את מלאכת תפירת הרשתות

וויסי האיש הטוב הזה הופך למנטור לרבים מהדייגים מהשכונה, למרות שהוא מבין שהוא בעזרתו מביא עליו מתחרים פוטנציאלים הוא וויסי אינו מתייחס לכך בכלל ועוזר רק למי שרק צריך להיות דייג טוב יותר, מסביבו מתקבצים רבים מהנערים המשוטטים בים, הוא אוסף אותם אל חוף הדייגים מלמד אותם את מלאכת הדיג והם הופכים להיות דייגים מעולים רק בזכות הלימוד הזה של וויסי בעל יד האחת

מעניין שוויסי מעולם לא הקים משפחה, חברים מספרים שהוא וויסי ראה בים את משפחתו ואת הדגים לילדיו, וויסי כיבד את הים ואת הדגה, ואני רואה את עצמי ילד קטן, יושב על אחד מסירות הדייגים, מביט באיש המופלא הזה תופר רשת דייגים ובעיניים של ילד ראיתי פלא אנושי ממש מול עיניי המשתאות, והוא מרים ראש מביט בי ומחייך את אחד מהחיוכים הנדירים שלו, בוא ילד הוא אומר, והוא מגיש לי דג גדול במיוחד עטוף בנייר עיתון, קח ילד תן את הדג הזה לאמא, ואני נרגש מרים את הדג המבהיל ורץ הביתה מבין שארוחת ערב חמה תהייה היום

וויסי האהוב הלך מעבר לים הגדול, הלך ולכאורה ללא ממשיכי דרכו, אבל זו טעות, וויסי השאיר אחריו מורשת ענקית של עשרות דייגים מיומנים שחייבים לו את מקצועם, אלה שקיבלו את הזכות להביא פרנסה הביתה, וויסי הוא האולגאי האולטימטיבי, זה שהפך את הים למקור פרנסה מכובד לרבים וטובים, ונשבע לכם שיש כאלה שמוכנים להישבע שבלילות ירח מלא אפשר לשמוע את הגלים קוראים, וויסי וויסי, יהי זכרו ברוך".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"