"הנחמה" של רחל סרוייה (אברג'ל)

תמיד אהבתי את ימי הסתיו, יש משהו בימים הקרירים האלה שמביאים איתם סוג טוהר מסוים, אולי זו השלכת ואולי זה סתם געגוע לימים אחרים, ואחר כך חזרתי לילדותי אל אותם דמויות שעליהם גדלנו, רחל סרוייה (אברג'ל) היא בדיוק הדמות הזו שמחברת אותי אל הסתיו הנקי והטהור

היה משהו ברחל שהביא אנשים לרצות להיות קרוב אליה, אולי זה הבית השמח והערכי הזה שבו היא גדלה, משהו שגרם לרחל לרצות ולהקים משפחה הכי דומה לבית אבא, אכן רחל מכירה את עמרם לבית סרוייה וביחד הם מתחילים מסע שבסיומו הם יביאו ביחד חמישה ילדים לעולם

תראו צריך להבין, זה ממש לא דבר טריוויאלי לגדל חמישה ילדים בימים של צנע ומחסור, אבל רחל שהייתה ללא ספק אדם נחוש וחזק במיוחד לא נבהלת מהימים הקשים ההם, היא לוקחת על עצמה את הניהול היום יומי של הטיפול בחמשת הילדים, שומרת את הילדים הכי קרוב אליה, מבינה שכל רפיון ביכולת להיות קרובה אל ילדיה יכול להביא את הילדים לדרך חתחתים מסוכנת

והילדים אהבו את האם רחל, גם הם הבינו שיש להם על מי לסמוך, רחל הופכת את הבית שלה לקן מלא שמחה ואושר, אבל האושר לא נמשך שנים רבות, בעלה עמרם אהובה הולך לעולמו ומותיר את רחל בסטטוס של אלמנה והיא רק בת שלושים ותשע

עכשיו תחשבו על אישה צעירה שעולמה חרב עליה והיא מביטה על חמשת ילדיה שנותרו ללא האב המפרנס והיא זו שצריכה עכשיו לשאת בעול לבד בעולם אכזר במיוחד, מהר מאוד מבינה רחל שזה היא ואין אחרת ואחרי תקופת אבל מנערת מעליה רחל את הרחמים העצמיים ומתחילה לחזור אל המקורות האלה שמהן ספגה את הכוח לשרוד

רחל המופלאה מעבירה את המסר החד משמעי לילדים וגם לסביבתה, אכן אבא הלך אבל אני כאן! המשפחה הזו לא הולכת להתפרק אלא בדיוק ההפך הוא הנכון, המשפחה הזו תעבור את הטרגדיה ותהפוך למשפחה הכי נורמטיבית שרק אפשר, וכך תמיד היה אפשר לראות את רחל שהיא נושאת איתה סלים כבדים עולה את המדרגות הרבות ומכינה לילדיה את הסירים האלה שהיו לאגדה אולגאית

היכולת הפנומנלית של רחל בבישול, ובמיוחד באפיה הפכה את הבית למרכז חברתי קולינרי שכונתי מבוקש במיוחד, עד היום זוכרים בשכונה הקטנה את המימונות המיוחדות שניהלה רחל ביד רמה, כל רק שמי שהגיע התקבל באהבה גדולה על ידי רחל שעשתה את הכל שכולם יהנו מהמטעמים המיוחדים שלה

היה ברחל את התכונה הייחודית הזו שעשתה אותה לכל כך אהובה, אולי זה הלב הגדול הזה שהספיק לאהוב ופחות לשנוא, רחל ידעה שרק על ידי בית שמח ומלא ערכים היא תצליח לשמור על המשפחה שלה מאוחדת ושלמה, ואכן הריחות והטעמים בתוספת תבלין הערכים שהיא מביאה מבית אבא עושים את הבית הקטן של רחל להיות מושא לקנאה ולחיקו

אבל לקדוש ברוך הוא יש שיקולים אחרים בבחירת האנשים שהוא לוקח אליו, שהיא רק בת חמישים ותשע עוזבת רחל את העולם שהיא מותירה את משפחתה מרוסקת ושבורה, רחל היא האמא הזו שעליה נכתבים שירים וסיפורי גבורה, כן בעיניי רחל היא לא פחות מאישה שהיא גדולה מהחיים, זו שעשתה את הבלתי יאומן והפכה את המשפחה שלה להיות דוגמא ומופת

וככה אני רואה את רחל יושבת הכי קרוב אל כיסא הכבוד, שם מאכילים אותה מלאכים צחורי כנף בדבש ובמיני מאפים שהיא אפתה ממש בעצמה לכל מלאכי השם! יהי זכרה של רחל ברוך!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"