עיריית תל אביב- יפו ממשיכה לתמוך באמנים: פרויקט הקירות המצוירים של נוה שאנן

במסגרת שיפור חזות העיר ותמיכה מתמשכת של עיריית תל-אביב- יפו באמנים ואמניות, הועמדו בשלוש השנים האחרונות קירות בשכונת נווה שאנן לטובת הצגת עבודות אמנות חדשות ומקוריות.

חמישה קולות קוראים פורסמו על ידי עיריית תל אביב-יפו, לאמנים ואמניות, תושבי העיר, מתחומי מדיה שונים, לביצוע ציורי קיר במרחב הציבורי. הסקיצות נבחרו על סמך איכותן האמנותית, התייחסותן והתאמתן למקום, על ידי ועדה עירונית שהוקמה לטובת העניין. לאחר מכן הסקיצות יצאו לפועל והכניסו צבע ואור לשכונה כשהעירייה נושאת בכל ההוצאות הכרוכות בביצוע היצירות הנבחרות, לרבות חומרים, ציוד ושכר אמן.

עד כה בוצעו 27 ציורי קיר במרחב הציבורי של השכונה והפרויקט עדיין ממשיך להתקיים. שנת 2023 הסתיימה עם עוד 6 ציורי קיר נוספים ומרהיבים לשכונה וצוות הפרויקט ממשיך במשימתו לאתר קירות אופציונליים בשכונה, אשר יעוטרו בציורי קיר וישפרו את חזות השכונה עבור התושבים והמבקרים בה ועד כה מיטב האמנים והאמניות המובילים בתחום השתתפו בפרויקט ביניהם: פילפלד, KLONE, אלין מור, BROKEN FINGAZ, KNOW HOPE ועוד.

• למפה אינטראקטיבית של כל הציורים המשתתפים בפרויקט: https://did.li/mKW5q
• לפרטים על כל ציורי הקיר באתר העירייה- https://bit.ly/3tBSFyC

להלן מידע על 6 ציורי הקיר שהתווספו לפרויקט במחצית השנייה של שנת 2023:

• פילפלד, רשי"ף 3 (לשעבר רחוב פין) ​

ציור הקיר תוכנן הרבה לפני מלחמת השבעה באוקטובר, אבל כמו הרבה יצירות אמנות, גם הוא מקבל משמעות חדשה וחזקה בעקבותיה. הציור מציג חיבוק בין שתי דמויות, האחת בפסים שחורים ואפורים מתעקלים ומתעגלים, והשנייה בצבעי שחור ולבן, עם פסים, צורות ודימויים וגם הכיתוב "אהבת אמת". בבטונדת הבטון בקדמת הבניין הוסיף פילפלד את המשפט "הקם לחבקך השכם לחבקו" על משקל "הקם להורגך השכם להורגו", אך כמובן במשמעות ההפוכה שלו. בציורו, מבקש פילפלד להעביר מסר של אחווה, שלום, אחדות וחיבוק, דברים שכולנו זקוקים להם תמיד, על אחת כמה וכמה בימים אלה.

• גומא אלון, בקרו בתל אביב, הגליל 3

אופיו המיוחד של הקיר נובע הן מצורת הבניין הייחודית המעוגלת וגם בגלל מיקומו המרכזי במרחב, ולכן ההצעה לציור התבססה על יצירת קומפוזיציה דינמית המורכבת מקולאז' של דימויים המרכיבים יחד שלם אשר גדול מסך חלקיו. לציור קרא האמן "בקרו בתל אביב", וביקש לייצר מעין קריאה למבקרים פוטנציאלים לבוא ולבקר בעיר שיש בה הכל מהכל.

כמו העיר תל אביב-יפו, כך גם בציור, ישנה אקלקטיות רחבה המכילה מגוון מקורות והשפעות: מכרזות תיירות ישנות דרך פרסומות נאיביות 'של פעם' ועד לקומיקס ואומנות רחוב. האמן אסף מגוון רחב של השפעות אסתטיות מקומיות, חלקן מוכרות להולך הרגל בתל אביב בחיי היום יום וחלקן בגדר אוצר גנוז השמור למחפשים בלבד, בארכיונים ישנים. בציור נפגשים אלמנטים ישראליים ובינלאומיים ויוצרים סביבה עמוסה אשר חיה בהרמוניה: לצד בולים ישנים של ארץ ישראל , השמיים הבהירים וחוף הים של תל אביב, שזורים סיפורים קטנים ואישיים המרכיבים חלק מסיפורה של העיר. בין היתר ניתן למצוא בציור : דמויות מגוונות, צדף המאזכר את ימי חלוקת הישוב, הצצה למגדל עזריאלי, שנת ייסודה של העיר ופרטים נוספים הממתינים לגילוי על ידי הצופים.

• דור פלג, יהיה בסדר, ראש פינה 25

ביצירתו מתייחס דור פלג לסבתו בת ה-94 שנולדה בתל אביב ושרבים מזיכרונות ילדותה תופסים מקום בשכונת נווה שאנן בה גדלה ברחוב הגדוד העברי. היצירה היא קולאז׳ בטכניקה מעורבת, המשלבת צבע, הדבקת נייר בטכניקת Wheat pasting וחשיפת קיר מבוקרת באמצעות קילוף.

​דור מספר כי בשנים האחרונות עוגנים רבים נעלמים מחייה של סבתו – החברים רובם אינם, השכנים עזבו והשגרה בה החזיקה שנים נאלצה להשתנות ולהצטמצם גם היא, ולכן היא נאחזת יותר ויותר בזיכרונות, רבים מהם משכונת ילדותה, שמשמשים לה נחמה. תוך התייחסות בלתי נמנעת לשכונה בה היא ממוקמת והשינויים הדרמטיים החלים בה, דור מבקש, באמצעות דימוי מינימליסטי וספציפי, לספר את סיפור ההיאחזות של כולנו בעבר ובזיכרונות, ואת הנחמה שהם מספקים עבורנו.

יש משהו כל כך נוגע ללב מבחינה קולקטיבית ביצירה הזו, שכן לכולנו יש סבתא שהיינו רוצים ורוצות לחבק, חלקנו יכולים, חלקנו לא יכולות, אבל כולנו זוכרים וזוכרות את החיבוק החם והמיוחד של סבתא. היצירה הושלמה ערב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ובימי הלחימה קיבלה היצירה משמעות נוספת של עצב, רובד נוסף של כאב, וגם ניצוץ של תקווה שמזוקק במשפט "יהיה בסדר" שמקבל בימים אלה, משמעות מוגברת בקרב כל עם ישראל.

• יובל פלג, אוריגאמי מודרני, סלומון 1

"אי אפשר להתעלם מסביבת הקירות. הגינה וגן המשחקים מחבר אותי ישר לילדות. בחרתי לצייר באוריגמי כדי ליצור אווירת משחק ויצירה, וספציפי אוריגאמי חיות, במטרה שייצור יחד עם הפארק והירוק תחושה של ספארי״.

• דימה קורמה, צמח דוד 19

המהלך האומנותי של האמן מתאפיין בכך שהוא מלקט ואוסף דימויים לעבודות שלו בסביבת המקום בו העבודה נמצאת. במקרה של הציור בצמח דוד, הוא צילם ותיעד את האזור בו הקיר נמצא, את הקונטרסט שנוכח בין החלקים המתחדשים, בניית הרכבת הקלה והבניינים אל מול האזורים הישנים והמחוספסים יותר.

את המהלך הזה הוא יוצק לתוך סגנון אמנותי צבעוני בעל נראות של קולאז' גרפי, שמחבר משטחי צבע גרפיים ביחד עם מול הצורות גאומטריות דקורטיביות, לכדי קומפוזיציה אחת הרמונית. צבעוניות ססגונית אך רגועה נבחרה לאזור סואן זה, בכדי להרגיע במידה את העומס הוויזואלי השורר במקום ובמקביל להכניס צבע לאפרוריות.

• ​​אלין מור, וולפסון 48ב'

ציור הקיר של אלין מור בנוי בפורמט אשר נקבע בעצם מהמבניות של הקיר. בבניין שלוש קומות של מגורים, כאשר בכל קומה שלושה קירות עליהם ניתן לצייר, ובסך הכל תשעה קירות אשר ממוסגרים באמצעות חלונות. אלין התאימה את הסקיצה שלה למבניות הנ"ל ויצרה ציור מתפתח בפורמט של קומיקס שמתאר התפתחות. הסיפור הוא על דמות, שאינה מוגדרת מבחינת מגדרית, אשר אנושיותה הולכת ונעלמת בהדרגתיות והיא הופכת למעשה בסופו של דבר לפרח חמנייה.

הדמות המרכזית מתחילה במצב תודעתי המתואר על ידי עצימת עיניים או שינה. לאחר מכן היא מתחילה להתעורר, ההתעוררות מסומלת על ידי פקיחת עיניים וכן תחילת הפריחה של החמניות המסמלת התפתחות וצמיחה של האדם. במקטע השלישי הדמות ערה, החמניות פורחות לחלוטין. האדם במצב תודעתי של מודעות ושל צמיחה, חיבור לטוב, לתקווה ולאהבה. במקטעים האחרים יש מעין זום אין על החמניות: העיניים בתוך החמניות, המזכירות את העיניים של הדמות, מתארות את העובדה שהאדם והפרחים (המסמלים את הטבע), הם אחד ונובעים מאותו המקור.

הציור מביע את החיבור של האדם לטבע, את התודעה שזורמת ועוברת באדם ובטבע כאחד ואת הרעיון של ההמשכיות בין האנושיות לבין הטבע ולהפך. הרצון להתאחד עם הטבע, לשמור עליו ולדאוג לו, ואולי אף על שאיפה כמוסה להיחלץ מכבלי העולם החברתיים, הפוליטיים, האקטואליים, ופשוט להיות פרח, שכל מה שהוא צריך בעולם הם שמש ומים ובזה הוא ממלא את ייעודו.