"הדמעות של איתן חזון" – מגבעת אולגה

לא יודע אפילו למה אבל בזמן האחרון אני תופס עצמי מגיע לים וחותך באופן כמעט מיידי לבריכה, אולי בגלל שרק שם בבריכה המיתולוגית שלנו עדיין אתה יכול לראות פנים מוכרות

נכנס למים השקטים מגיע עד לסלע הגדול והקטן ומחייך חיוך מלא אושר, תראו או שהסלע הגדול נהיה יותר קטן או שפשוט אנחנו נהיינו יותר גדולים

ניסיתי בצורה די פתטית להסביר לקבוצה של צעירים ששחו ליד מה המשמעות של הסלע ליד והם הביטו בי ברחמנות מסוימת כך שלא נותרה לי ברירה וויתרתי, הסלע הזה דווקא מוביל אותי אל אחד האנשים הכי אהובים בשכונה, איתן חזון

איתן ז"ל – בחור אולגאי מלא תום ואהבת אדם, תראו חברים איתן היה כל כך מיוחד בעיניי, מספיק שתסתכלו על העיניים היפות האלה המשקיפות מהתמונה למטה, תראו כמה רוך יש בעיניים האלה, איתן היה מסוג האנשים האלה שהופכים כל שכונה להיות מלאה באושר, איש כזה שידע להיות חבר

האמת, שאיתן לא היה בגילי, גם לא היה שייך לקבוצה האינטימית של החברים הקרובים אבל באופן די מוזר תמיד ראיתי באיתן חבר קרוב, מן גבר כזה שעצם היותו בקרבתך משרה על הסובבים אותו שלווה מסוימת

תראו חברים, איתן לא היה מדען גדול וגם לא כדורגלן ענק, אבל אולי בגלל שהוא איתן, היה איש רגיל מהשורה מסביר הכי שאפשר איזה אדם יפה הוא היה, כן איש משפחה מלא תקוות על העתיד שלו ושל ילדיו, בחור אולגאי שעבד קשה קשה כדי לפרנס את משפחתו, קם עם שחר כדי לעבוד במשאית ששימשה לו כמקום עבודה

לא פעם ראיתי את איתן, עוזר לאלה בשכונה שהגורל התאכזר אליהם, נותן תרומה מהמשכורת הלא גבוהה שלו, מן תכונה שרכש כנראה בבית אבא, ערכים יהודיים שאולי מסבירים מכל את האיש הטוב הזה

אבל לקדוש ברוך הוא היו תוכניות אחרות עבור איתן שלנו, ואיתן עוזב אותנו והוא ממש בדמי ימיו, החלטה אלוהית כזו שגורמת לשכונה שלמה והמומה להיכנס לעצבות נוראה, תראו אני בוודאי לא יכול להיכנס לשקולים של היושב במרומים, אבל בטח לשאול שאלות מותר לי

למה היה חייב לקחת את איתן שלנו כל כך מהר? ולי הקטן יש את התאוריה הקטנה שלי, אני בכלל חושב שיש אנשים שהם כך כך אחרים, מלאים בתום ילדות שמביא באופן כמעט וודאי לקריסה של נפשם העדינה והשברירית כי איתן היה סוג של פרח נדיר שלא יכול לסבול את ערמות הרוע שראה מסביבו

משפחתו צריכה לדעת, אנחנו בשכונה לא שכחנו, אנחנו זוכרים את איתן היפה, את החיוך הנהדר הזה שהאיר שכונה שלמה, וכן אני נותרתי אופטימי. ראיתי ושוחחתי עם בנו והבנתי כל כך, איתן השאיר כאן אנשים משובחים משובחים!

נפשו של איתן עדין נמצאת כאן בתוכנו, מסתובבת בסמטאות השכונה ומשאירה שובלים של טוב ויופי, ולי הכי ברור שהוא איתן אהובי יושב הכי קרוב לכיסאו של בורא עולם, שם מאכילים אותו במגדנים מלאכים צחורי כנף, מנגבים דמעה אחת חמה מהלחי החמה שלו ומספרים לו על הילדים הנהדרים שאותיר מאחור! מבטיחים לו הכל יהיה בסדר נסיך! יהי זכרו ברוך!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"

איתן ז"ל חבר ילדות יקר, חבר לספסל הלימודים בבית הספר עמישב – ילד שכולו זהב נתינה אינסופית חייכן ועיניים תכולות מלאות בטוב. היינו משתובבים יחד צוחקים יחד מבלים יחד עם שאר ילדי השכבה ושמחת החיים שלנו לא נספרה בשום דבר חומרי אלא באהבת ילדים נערים שפשוט חווים את החיים עד שבגרנו וכל אחד בחר בדרכו שלו. או אז לימים איתן עסזב אותנו והשאיר אותנו בהלם מוחלט לא לפני שהספיק להקים משפחה לתפארת והביא לעולם של בנים שהם – זהב יקר ולא פחות ממה שהיה איתן בעצמו. הלב עדיין כואב. יהי זכרך ברוך חבר יקר שלנו

• חני (חן ) קורקוס