מועצת עיריית תל אביב-יפו בחרה את יקירות ויקירי העיר

מועצת עיריית תל אביב-יפו אישרה הערב (ב') את בחירתם של יקירות ויקירי העיר לשנת תשפ"ב אשר נבחרו על ידי הועדה להענקת אות יקירת ויקיר העיר תל אביב-יפו. האות יוענק בטקס חגיגי אשר יתקיים ביום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, ד' באייר תשפ"ב, 5 במאי 2022.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "הנבחרת החדשה של יקירות ויקירי תל אביב-יפו מציגה את עושרם האנושי של תושבות ותושבי העיר- הם אלה שחיים בה ועושים אותה למה שהיא. הם אלה שהופכים אותה לעיר הפתוחה, החופשית, הסובלנית והדמוקרטית שהיא, למרכז התרבות והאמנות של ישראל, למגדלור הערכי, החינוכי, היצירתי והיזמי שהיא מהווה. תל אביב-יפו נתפסת כעיר צעירה, ובמובנים רבים בצדק. אבל בכל שנה בחירת יקירות ויקירי העיר מזכירה לנו, כמה היא יודעת לשאת עיניה אל הוותיקים שלה. מהם היא לומדת את הסטנדרטים הגבוהים, את המצוינות והאיכות שלה, את הנחישות והחדשנות שילוו אותה בעתיד."

האות מוענק לתושבות ותושבי תל אביב-יפו, בני 70 לפחות בעת קבלתו, אשר מתגוררים בעיר, על פעילות ייחודית וראויה לציון, שעיקרה בתל אביב-יפו או לטובת העיר ותושביה או לכבודם. השנה יחולקו 12 אותות ליקירות ויקירי העיר הנבחרים, מחציתם לנשים. כמו כן, נבחרו לקבלת האות 2 חברי מועצת העיר לשעבר.

יקירות ויקירי העיר הנבחרים של תל אביב-יפו מציגים בגיוונם האישי ובקשת תחומי העיסוק שלהם את עושרה האנושי של העיר: נשים וגברים, ילידי הארץ וילידי גלויות ישראל, אנשי רוח ואנשי מעשה, מתחומי המדע, האומנות, התרבות והפעילות החברתית. כולם נבחרו הודות למצוינות נדירה בתחומי פעילותם ועשיה מעוררת השראה למען הכלל – הקהילה והחברה.

יקירת ויקיר העיר הוא אות שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז שנת 1976, לנשים ואישים שונים כאות הוקרה על פועלם הציבורי. את היקירות והיקירים בוחרת ועדה המורכבת מחברי מועצת העיר ומנציגי ציבור. האות מוענק אחת לשנה בטקס ביום העצמאות ל-12 נשים ואישים, כמספר שבטי ישראל. בנוסף, מוענק האות לשני חברות או חברי מועצה לשעבר.

יקירות ויקירי העיר לשנת תשפ"ב 2022- תקציר קורות חיים

שושיק שני– שחקנית מגיל צעיר, שכבר כנערה השתתפה בתסכיתי רדיו רבים ושיחקה בתיאטרון "בימתנו", תאטרון נוער שהיה מסונף לתאטרון "האוהל". למדה בבית הספר למשחק של תאטרון "הקאמרי" ומשם התגייסה ללהקת הנח"ל. נישאה לשחקן התאטרון "הקאמרי" – אריק לביא ז"ל וביחד פיתחו קריירה ענפה. שיחקה שנים רבות בתאטרון "הקאמרי" ובתאטרון וב"הבימה". הופיעה בתוכניות בידור רבות, לקחה חלק בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה המתפתחת, לימדה משחק והתנדבה למען הקהילה. פעילה עד היום בתל אביב-יפו הן בתעשיית התרבות והן כתושבת.

יהושע סובול– מגדולי היוצרים הספרותיים והמחזאים בארץ, עשרות מחזות שכתב זכו להצלחה גדולה בחו"ל והוקרנו בכל הפסטיבלים החשובים בעולם, ביניהם המחזה "גטו" שזכה בביקורות משבחות ובפרסים רבים. מחזותיו מביאים כבוד רב והינם חלק בלתי נפרד מרקמת התרבות הישראלית.

חנא רנתיסי ז"ל– התגורר בשכונת עג'מי ביפו כל חייו. רנתיסי מבני העדה הנוצרית, היה פעיל וחבר באגודה האורתודוקסית לצדקה ביפו בה היה אחראי על ניהול הכנסייה. רנתיסי אחד ממייסדי שבט צופי המועדון האורתודוקסי יפו, תרם ועזר כל חייו לקהילה, נתן ייעוץ והכוונה לצעירים בקהילה. פועלו מעביר מסר חשוב לדו קיום וכבוד הדדי בקהילת יפו. חנא רנתיסי ז"ל נפטר לאחר קבלת האות.

חנה קליין– מראשונות ומוותיקות הפעילות בישראל בארגוני הלהט"ב וארגונים פמיניסטיים, החל מחברות בוועד המנהל הראשון של האגודה למען הלהט"ב בישראל בשנת 1976, דרך ציוני הדרך המרכזיים בחיי הקהילה הגאה בתחילת דרכה – הקמת חוג הנשים באגודה, צעדת "הנעימים והנעמות" ב-1979 שהייתה האירוע הלהט"בי הפומבי הראשון בישראל, הקמת ארגונים פמיניסטים לנשים מהקהילה (אל"ף וקל"ף) וארגון כנסים וסמינרים בנושא פמיניזם וזכויות נשים. בנוסף קליין פעלה בפורום "גאות" הפורום הגאה הראשון במפלגה בישראל ולקחה חלק בבחירתה של מיכל עדן (נבחרת הציבור הלהט"בית הראשונה בישראל) למועצת העיר ב-1988. קליין פעילה כבר עשורים רבים למען זכויות נשים וזכויות להט"ב ויש לה חלק גדול בעיצוב המאבק לשוויון זכויות בישראל.

אילנה עדני– מתגוררת בשכונת התקווה בדרום העיר מגיל 14. במהלך השנים מקפידה להתנדב, לתרום ולעזור ובשנת 2013 קיבלה מראש העירייה את תואר "אם השכונות" בשל התנדבותה במשמר האזרחי במשך 10 שנים, חברותה הפעילה ב"פלג" – פעילות למען הגמלאי. פעילותה בגיוס כספי תרומות למשפחות נזקקות ולקשישי שכונת התקווה וסיוע והוצאה של טיולים בארץ לקשישים.

גילה פינקלשטיין– ילידת תל אביב, בסיום לימודיה באוניברסיטת תל אביב החלה כמורה לאנגלית בתיכון צייטלין בעיר, והתקדמה בו לניהול ביה"ס  השש-שנתי. המוסד החינוכי בניהולה של גילה היה "ספינת הדגל" של החינוך הדתי, שילב תלמידים מהשכונות השונות בעיר וידע להוביל אותם להישגים מקצועיים וחברתיים גבוהים. במקביל להוראה ולניהול, גילה נרתמה גם לפעילות ציבורית בעיר, חברה בהנהלת המועצה הדתית, יו"ר ארגון המורים הדתיים בעיר, חברה בהנהלת "אמונה" ועוד. נבחרה לכנסת ה-16 כסגנית היו"ר ובמקביל המשיכה לטפל ביסודיות בפניות תושבי תל אביב-יפו בלשכתה.

בת שבע שטראוכלר– עוסקת בפעילות ענפה למען תושבי העיר במטרות חשובות בתחומי חינוך וחברה: ניהול מרכזי ויצ"ו בהתנדבות, קידום וטיפוח מצוינות בקרב תלמידים מצטיינים חסרי אמצעים, קידום מעמד האישה במסגרות ציבוריות שונות במיוחד כשהייתה חברת הנהלה "שדולת הנשים בישראל". ב-1993 נבחרה להקים את מועצת הנשים בראשונה בארץ ובמהלך כהונתה הובילה מהלכים ופרויקטים רבים לקידום נשים בתל אביב- יפו וסייעה להגברת המודעות למיגור תופעת האלימות כנגד נשים ולשוויון בין המינים.

נועה שריר– רכזת תנועת של"מ  – תנועת המתנדבים הגמלאים הגדולה בארץ. במסגרת תפקידה הצליחה לבנות מערך של מעל 300 גמלאים המשולבים בפריסה רחבה של משימות התנדבותיות בכ-70 מוסדות וארגונים שונים בעיר בדגש על מערכת החינוך. שריר מחברת בין בתי ספר פריפריאליים לבין אוניברסיטת תל אביב ומכללות אחרות בארץ ומקדמת תכניות אקדמיות שמשלבות תלמידי תיכון ובכך תורמת לחשיפת מאות תלמידים לאקדמיה הישראלית.

ישראל גרבינסקי– שימש כעוזרו הקרוב וראש לשכתו של ראש העירייה לשעבר מר שלמה (צ'יץ') להט ז"ל. ב-1977 יזם והקים את קרן תל אביב-יפו לפיתוח והתמנה למנכ"ל המייסד ולחבר במועצת המנהלים שלה. הוא מכהן ופעיל בוועדות הקרן מיום היווסדה ועד היום, וממשיך לסייע ולהביא תרומות נכבדות הדואגות להקמת מאות פרוייקטים לרווחת תושבי העיר.

עו"ד צבי יפה– פעל כעו"ד ונוטריון בעיר כ- 60 שנה. במסגרת פעילותו ייצג מוסדות ספורט מרכזיים בישראל שכולם ישבו בתל אביב- יפו. עסק בפעילות ציבורית ענפה במסגרת לשכת עורכי הדין, מפלגת העבודה, ההסתדרות הכללית, מועצת העיתונות ועוד. נחשב בקרב רבים ל"אבי משפט הספורט בישראל".

עו"ד עקיבא נוף– פזמונאי, ומלחין של פזמונים רבים. המלחין של השיר הידוע "מים לדוד המלך" שבוצע על ידי שלישיית הגשש החיוור. חבר הנהלת "קשת", העמותה למען קשישי תל-אביב – יפו. כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד במשך שלוש קדנציות וכיו"ר וועדת המשנה לחקיקת חוקי יסוד. יזם חוקים חברתיים כגון החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחוק למניעת הלנת שכר הפנסיה.

מיכאל עקילוב– גדל והתחנך בשכונת נווה צדק, מתנדב בית הכנסת "היכל חיים" בשכונת רמת אביב אשר הוא נמנה ממייסדיה. קיבל תעודת הוקרה על פעילותו במשך כ-35 שנה למען קשישים ונרשם "בספר הזהב" המכובד של עמותת "מושב זקנים". הוא ממייסדי וחבר נשיאות ברית יוצאי בוכרה בישראל- עמותה העוסקת בפעילות חברתית ותרבותית: קליטת עליה, הפעלת בתי תמחוי, מתן סיוע ומלגות להשכלה אקדמאית לסטודנטים מעוטי יכולת, עזרה ותמיכה לאוכלוסיות חלשות, שימור המסורת והפולקלור הבוכרי, מחקר וסיוע בהוצאת ספרים הקשורים בהיסטוריה ובמורשת של יוצאי אוזבקיסטן בכלל ושל יוצאי בוכרה בפרט.

חברי המועצה לשעבר

פרופ' זהר שביט– פרופ' אמריטה, מייסדת התוכנית לתואר שני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב. ספריה ומאמריה האקדמאיים יצאו לאור במגוון שפות שונות, הייתה חברת מועצת העיר מטעם רשימת "שינוי", ומונתה לתפקיד יועצת ראש העירייה לענייני תרבות. במסגרת תפקידה יזמה את פרויקט "שירה על הדרך".

עו"ד דביר כצמן– בשנת 1996 הצטרף למועצת העיר כנציג מפלגת "העבודה". טבע את הסלוגן "דבר עם דביר" ויישם אותו בכל תקופת כהונתו כאשר הפעיל מדיניות של "דלת פתוחה" לכל אזרח ואזרח. כחבר מועצה טיפל בלמעלה מ-1,000 פניות של אזרחים. יזם ביצוע ליל סדר פסח ל- 400 עולים חדשים, שלחלקם זה היה הליל סדר הראשון שקיימו אי פעם, אירוע שהפך לשיחת היום באותה תקופה.