נבחרו הזוכות והזוכים בפרסי עיריית תל אביב-יפו לשנת 2023

טקסי הענקת הפרסים יתקיימו במעמד ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי ובהשתתפות הזוכים והזוכות בפרס השנה, השופטים וזוכי וזוכות הפרס בשנים הקודמות.

• פרס אנגל ליצירת מוזיקה מקורית ולחקר המוזיקה העברית:

חברי ועדת השופטים: המוזיקולוגית ומבקרת המוסיקה אורה בינור (יו"ר), והמוזיקאים פרופ' בעז בן-משה ופרופ' אסף זהר, החליטו להעניק את פרס אנגל ליצירה מוזיקלית מקורית ולמחקר המוזיקה העברית לשנת 2023 : לדוד זבה על יצירתו "אמהות" (אופרה), ובקטגוריות המחקר לד"ר אורי גולומב וד"ר רונית סתר על ספרם "מרדכי סתר: תיקון אישי, תיקון לאומי" – על המלחין מרדכי סתר והאורטוריה "תיקון חצות". דוד זבה על היצירה "אמהות" (אופרה) –  דוד זבה התחבר לסיפוריהן של אמהות מספר בראשית. רבות נכתב על נשים כנשים ,דוד זבה מחדש בכך שהוא מקדיש פן מרכזי וייחודי של נשים: האמהות ולא רק אמהות כללית אלא המבט אל סיפורי אמהות באספקט התנכי מבראשית. העברת הסיפורים הייחודיים הללו, חלקם כואבים ועצובים, למדיום האופראי, שמבוצע כולו ע"י זמרות במגוון קולות, ובדיקציה מעולה ומובנת, והעברת סיפוריהן התנכיים מתוך התבוננות בייחודיות הוא מוצלח ומבורך. התפאורה מינימליסטית ושפת ההלחנה המוזיקלית צבעונית, מעניינת ומתקשרת היטב לתוכן. זו יצירה מתקשרת, שכל אחד ואחת יכולים להתחבר אליה מבלי להיות בעל השכלה מוזיקלית. כל סיפור מקבל מוסיקה אופיינית וייחודית. זה העשיר את עולם האופרה, נגע באמהות של נשות ספר בראשית שבוודאי מייצגות עוד נשים רבות.

ד"ר אורי גולומב וד"ר רונית סתר (מחקר משותף) "מרדכי סתר: תיקון אישי, תיקון לאומי"  על המלחין מרדכי סתר והאורטוריה "תיקון חצות" – אורי גולומב, מוסיקולוג ואיש קול המוסיקה, ורונית סתר, כלתו לשעבר של סתר, הקדישו מחקר רב-ממדע על אחת היצירות החשובות והמיוחדות בהקשר היהודי שנכתבו בארץ. המחקר כולל אנליזות של השימושים המלודיים, ההרמוניים והתזמורתיים שהוא פיתח בסגנון הייחודי שלו. בתיקון חצות, משנת 1961 הוא השתמש בפולקלור, במודאליות מזרחית וגם בתבניות של 12 טונים. על יצירה זו זכה בפרס ישראל. (סתר זכה בפרס אנגל כבר בתחרות הראשונה בשנת 1945 ופעם שניה זכה בפרס בשנת 1953).

מחקרם של אורי גולומב ורונית סתר מקיף את כל הקטגוריות הקשורות בסגנון האורטוריה הייחודית "תיקון חצות" עוד מכיל המחקר את סיפור חייו של מלחין שסלל את דרכו הסגנונית בין רוסיה, פריז והשכבות האתניות והמזרחיות של העדות בארץ. את המחקר המהימן, הרבה הודות לרונית סתר ששוחחה רבות עם המלחין, מוזמן כל אחד לקרוא על אחד המלחינים החשובים והמקוריים ביותר שצמחו בארץ. מחקר רחב ממדים, כתוב בצורה מעניינת ומובנת לכל נפש.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש יואל אנגל, כדי לכבד ולהוקיר את אחד מאבות המוזיקה בארץ הישראלית המתחדשת שהקדיש את רוב שנות חייו לחקר שירי העם היהודי, להחייאתם במוזיקה האמנותית ולהפצתם בעם במטרה לעודד את היצירה המוזיקלית העברית המקורית ואת מחקרה.

פרס דיזנגוף לאמנויות הפלסטיות:

חברי ועדת השופטים: ד"ר דורון לוריא (יו"ר), דלית מתתיהו, עדן בנט, החליטו להעניק את פרס דיזנגוף לאמנויות הפלסטיות לשנת 2023 ליהודית לוין ולאיתן בן-משה.

יהודית לוין – מבכירות האמניות בישראל פועלת כחמישה עשורים בשדה האמנות המקומי. יצירתה נוגעת  בשאלות המהותיות ביותר למרחב הציורי ואופני ההרכבה והפירוק המתחוללים בו. מראשית שנות ה70 ועד היום מכוננת לוין את יצירתה כישות המשוקעת מחד במדיום האמנותי והבירור המעמיק של גבולותיו ומאידך נתונה בקשר ישיר ונוקב למציאות החברתית והפוליטית. הגוף הרחב של יצירתה חושף רגישות עמוקה לחוויה האנושית על רגעיה האינטימיים והשבירים כמו גם על מופעיה היצריים והאלימים.

איתן בן משה – אמן רב תחומי העוסק החל משנות ה- 90  בפיסול, רישום, מיצב, ווידאו ומדיה דיגיטלית. גוף עבודתו הרחב והמגוון הוא התגלמות של "תאונות חומריות": היתוך של גופים זה בזה או הקפאה של מצבי קריסה של החומר. ביצירתו הופך הממד האפוקליפטי- אחרית הימים להתגבשות עולם חדש: חזיון מופלא חומר ואל חומר, סוד והתגלות.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש מאיר דיזנגוף במטרה לעודד אמנים מתחום הציור והפיסול היושבים במדינת ישראל ויוצרים בה.

• פרס דוש לקריקטורה ע"ש דוש (קריאל גרדוש):

חברי ועדת השופטים: גלית גאון (יו"ר), ד"ר מיקי גרדוש, דניאלה גרדוש-סנטו, פרופ' עוזי אלידע, אורי פינק,

החליטו להעניק את פרס דוש לקריקטורה לשנת 2023 לשי צ'רקה.

שי צ'רקה – קריקטוריסט בעל נקודת מבט ייחודית בנוף השדה ואמן קומיקס מהבכירים והוותיקים בארץ. שי הוא הקריקטוריסט הקבוע של "מקור ראשון", מפרסם גם בעיתונות הדיגיטלית והוציא לאור ספרי קומיקס רבים ומצליחים, רב – דוריים , התורמים להנגשת התרבות היהודית. יצירתו מתאפיינת בסאטירה מחודדת ולא מתנצלת , הומור ויכולת סיפורית, נותנת ביטוי לרב תרבותיות ומורכבות חיי היום יום ומציפה דיאלוג בין יהדות-תרבות- חברה בפתיחות רבה ומזמנת הכרות עם עולמו העשיר כאמן יוצר. צ'רקה הוא גם פורץ דרך אמיתי, שביצירותיו הרגישות והשנונות הצליח להגיע למגזרים שבמשך עשורים תחום הקריקטורה והקומיקס היה רחוק מהם ובכך פתח שוק חדש של צרכני תקשורת מצוירת.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש דוש (קריאל גרדוש), ליוצרים מצטיינים אשר תחום עיסוקם המרכזי הוא הקריקטורה הפוליטית והחברתית, ובכלל זה קומיקס וספרות גרפית, שעבודותיהם מתפרסמות בעיתונות, ספרות ובגופי המדיה האלקטרונית בישראל.

פרס ויצמן למדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן:

חברי ועדת השופטים: צבי מזא"ה (יו"ר), פרופ' יורם גוטפרוינד, פרופ' ורדה שושן-ברמץ, החליטו להעניק את פרס ויצמן למחקרים מדויקים לשנת 2023: לפרופ' אסיה רולס ולפרופ' אבישי גל-ים.

פרופ' אסיה רולס (הטכניון) – על עבודתה פורצת הדרך בהדגמת יחסי הגומלין בין המוח ומערכת החיסון. במחקרה, פרופ' רולס זיהתה אזור במוח המופעל וזוכר מצבים דלקתיים ובשעת הצורך יכול לשחזר אותן. יתרה מכך, הפעלת אזורים אלה במוח מפעילים דלקתיות כפי שהודגמה בעכבר מודל למחלת המעיים הדלקתית הקוליטיס. גילוי זה מראה שהמוח יכול לאחסן ולאחזר תגובות חיסוניות ספציפיות, ומאפשר הרחבת הרעיון הקלאסי של זיכרון אימונולוגי לנוירונים המאכסנים מידע דלקתי.  ממצא זה יכול להסביר כיצד רגשות יכולות להשפיע על התמודדות הגוף עם מחלות ולפתוח כיוונים רפואיים חדשים להתמודדות עם תופעות פסיכוסומטיות ומחלות אוטואימוניות.

פרופ' אבישי גל-ים (מכון ויצמן) – הוא אחד האסטרונומים המובילים בחקירת סופרנובות – התפוצצות של כוכבים כבדים הנובעת מהתמוטטות של ליבת הכוכב והמלווה בשחרור כמות עצומה של אנרגיה, אחד האירועים האנרגטיים ביותר ביקום. למרות שהסופרנובות הן אירועים נדירים, חשיבותן עצומה, מאחר שתוך ההתפוצצות נזרקים לחלל יסודות כימיים כבדים שנוצרו בליבת הכוכב תוך כדי הפיצוץ. פרופ' גל-ים היה מן הראשונים שהצליח לצפות בהתפוצצויות אלה מיד לאחר גילויים, והראה כי לחלק מן הסופרנובות קדמה פליטה מסיבית של חומר לחלל שמסביבם. תצפיות אלה הובילו להבנה עמוקה יותר של התהליכים המובילים לפיצוץ כוכבים כבדים, שבהם משתתפים כל שכבות הכוכב ולא רק ליבתו, כמו שחשבו בעבר.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש ד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית והנשיא הראשון של מדינת ישראל, משנת 1943, לציון 70 שנה להולדתו. הפרס נועד לעודד ולהמריץ את החוקרים במדעים המדויקים, היושבים במדינת ישראל ופועלים בה.

• פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף ע"ש אברהם קרוון:

חברי ועדת השופטות: אדריכליות הנוף תמר דראל פוספלד (יו"ר), פרופ' נורית ליסובסקי, מאיה שפיר, ד"ר הלה אורן מנכ"ל קרן תל-אביב, ויעל קרוון אמנית פרפורמנס ונכדתו של אברהם קרוון, החליטו להעניק את פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף לשנת 2023 למשרד לוטן אדריכלות ונוף בע"מ על תכנון פארק אקולוגי הוד השרון.

משרד לוטן אדריכלות ונוף בע"מ על תכנון פארק אקולוגי הוד השרון -הפארק מהווה נדבך חשוב ממערך האסטרטגי של השטחים הפתוחים בעיר, ומראה כיצד מקום מוזנח, בגב מתחם תעשייה, ולמרגלות הר הזבל העירוני (לא פעיל), יכול להפוך למרחב פתוח שמשדרג את הסביבה, מעניק מקום בילוי למגוון משתמשים, מחזיר תחושה של "טבע״ לעיר והופך מטרד למשאב. מי האגם האקולוגי בלב הפארק מגיעים ממכון טיהור שפכים של הוד השרון-כפר-סבא, כאשר תהליך טיהור המים באגם ממשיך בנחל הדר המשוקם עד להתחברותו לירקון. הצמחייה המפותחת והעבותה בגדות גופי המים יוצרת נתק מהסביבה הבנויה, והתכנון המושכל מאפשר מקומות מרגוע לקהלים שונים, שבילים ועמדות מסתור המאפשרים צפייה ולימוד, ומגוון של בתי גידול.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש אברהם קרוון, כדי להביע הערכה והוקרה לאדריכלי הגנים והנוף בישראל.

• פרס רוקח לאדריכלות מבנים בתחומי העיר תל-אביב ע"ש ישראל רוקח:

חברי ועדת השופטים: האדריכלים – יואב דוד (יו"ר), פרופ' טליה מרגלית, מור פרבשטיין ,החליטו להעניק את פרס רוקח לאדריכלות לשנת 2023 למשרד OKA אדריכלים על תכנון "המרכז לתרבות מונגשת" ע"ש שוורץ רייסמן, ולמשרד וינשטין ועדיה אדריכלים על תכנון בית הספר על יסודי נווה עופר ע"ש שמעון פרס.

משרד OKA אדריכלים על תכנון "המרכז לתרבות מונגשת" ע"ש שוורץ רייסמן – הענקת הפרס למבנה תומכת בתפיסה של שילוב מלא של אוכלוסיית אנשים בעלי מוגבלויות בחיי התרבות, החברה והסביבה העירונית. אדריכליות אורית וילברג גלעדי וקרן ידווב, משרד OKA, מציגות בתכנון ועיצוב הבניין מצוינות אדריכלית בתכנונו החיצוני של המבנה והעמדתו סביב חצר פנימית, זמינה ופתוחה למרחב הציבורי. תהליך העבודה כלל בנייה של מודלים כדי לאפשר לצוות הספרייה לחוש, למשש ולהתייחס להצעות העיצוב השונות. הבניין שומר על איפוק וניקיון ומשלב שימוש מיוחד ב"דפי הבטון" – משטחים המדמים ספר ברייל פתוח בפני העוברים והשבים. האדריכליות עשו שימוש בקירות מעטפת חיצוניים המורכבים מאלמנטים פיסוליים מבטון, וקירות מסך שקופים כלפי החצר. החצר הפנימית מאפשרת פרטיות ובטחון ומעניקה חווית משתמש רב חושית תוך שימוש באלמנטים של מגע ומישוש לצרכי הנגשה והתמצאות במרחב. תכנון  והקמה של מבני צבור כרוכה במענה לאתגרי תכנון ורגולציה , תקנים ודרישות רבות – ולמרות כל אלו המשרד הצליח לייצר מבנה בסטנדרט גבוה במיוחד וכל זאת ברגישות תכנונית והתייחסות מכבדת למרחב הציבורי.

משרד וינשטין ועדיה אדריכלים על תכנון בית הספר על יסודי נווה עופר ע"ש שמעון פרס – הבניין נבנה ברוח האדריכלות המודרנית, בעיצוב נקי ופשוט, בחזיתות טיח לבן על מישורים ישרים במעטפת הבניין, תוך שילוב נדיב ומורכב של חללים ואזורי לימוד, התכנסות ומפגש. המבנה קושר בצורה ייחודית את שטחי המבואה, הכיתות, סטודיו קולנוע כיתת מחול וחללי יזמות WeWork. המעברים בתוך הבניין, ואלמנטי החיבור בין האגפים והקומות יוצרים מפגשים חוזרים בין פנים לחוץ ופותחים מבטים אל הסביבה. התכנון האדריכלי מנצל את הפרשי הגובה במגרש ליצירת מבנה עשיר ומיוחד, הפותח שטחי פנים אל גגות פעילים ומאפשר ניצול שטחי הגג לפעילות ולימוד. למרות גודלו של המבנה עמדו האדריכלים שי וינשטיין וגיל ועדיה בדרישות הפרוגרמה המורכבות ויצרו בלב אזור ההתחדשות העירונית מבנה חינוך מרכזי, מאופק בעיצובו, הנותן לתלמידים ולבאים בשעריו חוויות שהיה לימוד ומפגש ברמה אדריכלית גבוהה.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש ישראל רוקח לציין ולהרים על פרויקטים אדריכליים בתחומי העיר תל-אביב, אשר לבד מערכם התפקודי לתועלת הציבור, הם מצטיינים מבחינה אדריכלית, עיצובית/טכנולוגית או מבחינה נופית/אורבנית ומוסיפים נוי למרחב העירוני הציבורי ולחזותה של העיר.

פרס איינהורן לספרות הרפואה בשפה העברית:

חברות ועדת השופטות: פרופ' שפרה שורץ (יו"ר), ד"ר לימור שרייבמן-שריר, איריס רונן-פילוס, החליטו להעניק את פרס איינהורן לספרות הרפואה בשפה העברית לשנת 2023 ל: ד"ר דורית וייס על ספרה "שליחות בלבן –שירותי הבריאות לעולים במחנות המעצר הבריטים" ולפרופ' אריאל רבל על ספרו "רפואת העתיד: מה יהיה ההיפוקרטס מצווה עלינו לדעת"

ד"ר דורית וייס על ספרה "שליחות בלבן – שירותי הבריאות לעולים במחנות המעצר הבריטים" (הוצאת רסלינג, 2022) – ספר זה הינו המחקר המקיף הראשון שעוסק בתולדות פרק מרתק וחשוב בתולדות המדינה שבדרך – העזרה הרפואית שנתן היישוב העברי בארץ ישראל המנדטורית לאסורים היהודים במחנות המעצר הבריטיים (עתלית, קפריסין, מאוריציוס ועדן), רובם פליטים וניצולי שואה.

ד"ר וייס ערכה מחקר מקיף, דקדקני ומקצועי בארכיונים שונים בארץ ובאנגליה, למדה מכתבים ויומנים שכתבו הן האסורים והן אנשי הרפואה שפעלו במחנות, ותיעדה עדויות נדירות, יתר על כן, היא סקרה בצורה מעוררת כבוד והערכה את ספרות המחקר המקיפה. המדובר במחקר לדוגמא של עבודה היסטורית במיטבה!

במחקרה זה מיטיבה ד"ר וייס גם לתאר את הרקע החברתי, מדיני ורפואי של המדינה שבדרך. עניין נוסף שראוי לציון הוא חשיפת חלקם של הפליטים עצמם ביזום, שת"פ וניהול שרותי הרפואה והבריאות במחנות בהם שררו תנאי מחייה קשים ומצוקה בשל תנאי מזג אויר, צפיפות, תזונה לקויה מחלות ומגפות! ראוי לציין כי למעשה האחריות לספק שרותי רפואה לאסורים הייתה על הממשל הבריטי – אך זה היה עסוק בחלק גדול מהתקופה בה עוסק המחקר במלחמה נגד הגרמנים ובשיקומה של בריטניה לאחר סיומה.

מעבר לסיפור שליחותם של הרופאים והאחיות בארץ ישראליים לעבודתם במחנות, לספר חשיבות גדולה בתיאור הרקע המדיני, חברתי ורפואי של תקופת טרם הקמת המדינה (השנים האחרונות של המנדט הבריטי בארץ ישראל).

פרופ' אריאל רבל על ספרו "רפואת העתיד: מה יהיה ההיפוקרטס מצווה עלינו לדעת"(הוצאת ספרי ניב 2021) –

בספר זה מדגים רבל כיצד הגיע לאמונה, שהשימוש בהתקדמות המדע והטכנולוגיה הוא המפתח ליצירת אדם משודרג- מעין trans-human, שיתגבר על מגבלות הביולוגיה שנולד עמן במטרה להאריך את חייו ולשפר את איכותם. בספרו מאתגר רבל את היכולות החדשות הללו, ובוחן אותן בהתאם ל"מדד היפוקרטס", תוך שהוא שוזר סיפורים אנושיים ממקרים רפואיים בהם נתקל במהלך שנות עבודתו כרופא וכחוקר. "מדד היפוקרטס" הינו ציון שפרופ' רבל מעניק לכל המצאה טכנולוגית  – מדד, שיכול לדבריו, לתת מושג כללי לגבי  איכותה של ההמצאה הטכנולוגית ושימושיה הרבים. הספר כתוב בסגנון בהיר וקולח, מרחיב את הדעת והמחשבה ויחד עם זאת חיינו מצוי בפשטותו כשהוא מתאים לא רק לרופאים ואנשי מדע אלא לכל אדם סקרן וחושב.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה משנת 1966 את הפרס ע"ש ד"ר משה איינהורן, לשם פיתוח הספרות הרפואית העברית וכן לעודד ולהביע הערכה והוקרה לחוקרות והחוקרים בתחום.

• כל נימוקי השופטים יופיעו במלואם בחוברת הפרס.
• הפרסים בסך 18,000 ₪, יוענקו לכל אחת ואחד מהזוכות והזוכים
  בטקס חגיגי שייערך ביום שלישי, 17 באוקטובר 2023, במרכז ענב לתרבות.
• טקס הענקת פרס דוש יתקיים ביום ראשון, 10.9.2023 במרכז ענב לתרבות ביחד עם זוכי פרס סוקולוב.
• לתמונות של כל הזוכים – https://did.li/WUzTY