ו' – מגבעת אולגה ! גדל בשכונה "טרף" את העולם, והעדיף לחזור בצניעות לכור מחצבתו

אני חושב ששמעתי עליו, על ו' לפני בערך חצי שנה ויותר, תפס אותי חבר, וואלה אחי, יש לי בשבילך דמות מיוחדת מיוחדת, אתה חייב להגיע אליו, והוא החבר מספר לי על תושב השכונה.

אחד שבילה את כל חייו כמעט בבתי הקזינו הכי נחשבים, השיחה הזאת נחרטה לי בראש אבל כל מיני עיניינים דחו את הניסיון שלי לעשות שיחה עם האיש, כך או כך אני מחליט להתקשר, שיחה קצרה ועל הקו איש נעים ומסביר פנים, מזמין אותי במיידי אליו הביתה, יום שני בשבוע ואני בדרכי אל ו' ואני חושב על הבחירות שאנחנו עושים בחיים, מן החלטות שהן הרות גורל וקובעות איך יראו חיינו.

והנה לכם איש שגדל בשכונה, הכי נורמטיבי שרק אפשר, לומד באוניברסיטה בבאר שבע הנדסאי בניין, ומיד מתחיל לעבוד בתחום, ואפילו עושה מעשה ופותח חברת מדידות עצמאית (דבר כשלעצמו דורש אומץ לא פשוט) יום רגיל בהחלט והוא ו' צופה בסרט קולנוע הכי טרוויאלי ממגולל את סיפורו של סופר קלפים בקזינו

מסתבר שהעניין הזה תופס את ו" חזק, והוא מתחיל לחקור את הנושא ביסודיות האופיינית לאיש, הוא שורץ שעות וימים שלמים בספריית האוניברסיטה כשהוא חוקר את כל הנושא עד תומו, נוסע לגרמניה רק כדי להבין איך בכלל נראה קזינו אמיתי, ומשם חותך לכיוון אנגליה שם הוא מבין בדיוק איך קזינו אמיתי צריך להראות, מהר מאוד מפצח ו' את השיטה הקזינואית והוא מתחיל לעשות נסיעות תכופות לכל בתי הקזינו באירופה ולאחר מכן בארצות הברית

ו' מחליט לעשות מעשה ועובר לחיות במונקו שם הוא שוכר כמה עובדים נוספים, מלמד אותם את יסודות המקצוע ומגדיל באופן משמעותי את הרווחים, באמת יכולתי להמשיך ולספר לכם על כל חייו המרתקים אך הפורמט הזה קטן מלהכיל את החוויות המיוחדות של האיש המיוחד הזה.

ועכשיו תעצרו שניה ותחשבו, תחשבו על בחור שגדל בשכונה הכי פחות נחשבת לדידם, והוא הילד הקטן הזה עושה בית ספר לכל היפיופים של בתי הקזינו הכי מטורפים ביבשת, זה ההוא שלמד בעמישב, זה שהיה ילד קטן בגופו, והצליח להסתדר עם בריוני השכונה בשבילו כמה סנובים אירופיים לא נחשבים.

ואני יושב מול האיש הקטן גדול הזה בולע בשקיקה את סיפורו המופלא, מבין שהחיים יכולים באמת להיות מרתקים יותר מכל דמיון כזה או אחר, שנים חולפות ובתי הקזינו מבינים שהאיש ההוא מאולגה עושה להם בית ספר ומחליטים לאסור את כניסתו לכל בתי הקזינו ביבשת, אבל ו' כבר עושה הון לא קטן בכלל (לצערי מסרב בתוקף לנקוב בסכומים)

והוא חוזר לארץ, חוזר לשכונה בה גדל, חוזר לשורשים שלו, שהרי הוא האיש המבריק הזה מבין שזה המקום שעיצב אותו להיות בדיוק מה שהוא, איש חזק שלא פוחד מקשיים, לא פוחד מאנשים המחשבים עצמם נעלים ממנו, הוא יודע לבטח שהחוזק שלו נובע מאנשים סביבו ומריח השכונה שעזב שנים הרבה

והיום ו' חי בשכונה הטובה שלנו נהנה מעמלו המרתק כל כך, ו' ההוכחה שאצלנו בשכונה יש מגוון ענק של תושבים שעשו דברים שהם בפרוש גדולים מהחיים, ואני רק נותרתי עם הבטחה שיבוא היום והוא לא רחוק שאני יהיה מסוגל לכתוב את סיפורו המלא, וזו הולך להיות חתיכת סיפור של אלף לילה ולילה, ואני אתמול הייתי אחד האנשים הכי מאושרים בתבל."

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"