יהודה תורג'י – איש עם חזון אופק וכאב
אלה הימים האלה שנדמים לך כאילו נכתבים באותיות זהב מהולות בים של עצב, ואחר כך נעלמה הבושה, מילים קשות נאמרות, עיניים רושפות אש פטריוטיות של סתם מסתירות אידאות מלאות אינטרסים צרים, ורק אלה שאיבדו הכל מביטים על השיש הקר, קוראים אותיות של קדושה בעיניים עצומות ומרסקות, וככה אני מנסה לעשות בריחה אל ימים אחרים, רק בואו תלוו אותי במסע מרתק להכרת אחד האנשים שעשו את הארץ הזו להיות כל כך פורחת, יהודה תור'גי"
את יהודה הכרתי במוסך מזדה המשפחתי, יהודה תמיד ריתק אותי, משהו בחיוך הקטן הזה הסביר לי כמה צניעות יכולה להיות מאתגרת. ועכשיו תחשבו על איש אחד שהגיע מארץ די רחוקה לאמץ לחיקו את אהבת הארץ והמדינה, מקים משפחה ומתחיל לעבוד "בסולל בונה" מן מפעל כזה שחתום אולי יותר מכל שגשוגה של הארץ
כמה לא מפתיע שיהודה מוצא את מקומו דווקא במפעל כל כך ציוני ומיתולוגי, יהודה מגדל את ילדיו על ערך העבודה, מן ערכים כאלה שכל כך חסרים היום, ואכן ילדיו של יהודה הלכו רובם ככולם בדרכו החינוכית והערכית, הקימו עסקים בתחום הרכב והפכו להיות אפילו שלא ברצונם למותג חדרתי הכי מוכר ומוערך בתחום
יהודה בעיניי הוא הציוני האולטימטיבי, זה שמעט לדבר והרבה לעשות, אחד כזה שהבין שהקמת משפחה היא התשובה לכל שונאי ישראל, מידי פעם היינו יהודה ואני תופסים איזה פינה במוסך המשפחתי ומחליפים מילים של חוכמה, הייתי מקשיב לאיש היקר הזה, כמה צניעות הייתה בשיחות האלה, כמה מלא גאווה הוא היה במשפחתו, מסתובב בין העובדים ומביט על המוסך המשגשג ויודע שיש שכר בעמלו
לא לחינם הפך יהודה להיות אחד האנשים האהובים בשכונה הקטנה שלנו, הכבוד שהוא נותן לכל איש ואישה הביאו את התושבים לשמור ליהודה פינה חמה בלב, אבל ליושב במרומים היו תוכניות אחרות עבור יהודה, בנו האהוב רמי זה שיסד את מוסך מזדה המתקדם בעיר חלה במחלה קשה והלך לעולמו
אי אפשר אפילו לתאר במילים את גודל האבדה שנפלה על יהודה המוכה כאב, וככה שאני אוחז את ידו בנחמה, הוא יהודה מביט בעיניי" ואומר לי בכאב בלתי נתפס! " תראה מה קרה לי רפי" מן משפט כזה שמחפש תשובות או נחמה שאינה בנמצא, אני חושב שמותו של רמי גרם לעיניו של יהודה לאבד מהאופטימיות הטבעית שהייתה חלק מהאופי שלו, משהו בטרגדיה הזו גרמה ליהודה להסתגר יותר ויותר בתוך עצמו
אני אוהב אנשים כמו יהודה, יש בהם עוצמה של פעם, כאלה אנשים שכבר מזמן מזמן הפסיקו לייצר! אני מאמין שהנכדים הרבים המקיפים את יהודה באהבה גדולה יצליחו לרפא את הכאב הזה שלו שמסרב לעזוב אותו, גם בימים האלה שיהודה מלא בעצב נורא הוא יהודה מוצא את הכוח לתת לסובבים אותו תקווה של כוח שאותו קיבל מימים של מלחמת הישרדות בימים של צנע ומחסור
וככה בימים אלה של מלחמה על תקומת ישראל אני מביט על יהודה האיש ומבין שלא צריך לחפש כל כך רחוק כדי לקבל השראה מאנשים מופתיים, סעו לגבעת אולגה, תשבו עם "יהודה תורג'י ותקבלו מנת אהבת הארץ ממש בחינם, מי ייתן והקדוש ברוך הוא ייתן ליהודה האהוב שנים רבות של נחת!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"