"יגאל קבב" – מגבעת אולגה. האיש, הטרגדיות, והמסעדה האותנטית לכל כיס

שנים לא הבנתי למה אני כל כך מתרגש שאני מגיע לגן הציבורי במרכז השכונה, משהו בספסלים הוותיקים, משהו בצמחיה המוכרת כל כך, מחזירים אותי הרבה לאחור, ואני ככה יושב את עצמי לדעת על ספסל אחד מיותם, שני בולבולים שחורי זנב עושים קולות של חיזור מהפנט ממש מולי ואני מתבונן נפעם מהמחזה הנפלא הזה.

ממש מטר ליד, לא קשה היה לזהות את הזכר שעושה קולות של אני האחד, והוא פוצח בריקוד מדהים שרק בולבולים מכירים, הנקבה שבתחילה מתעלמת ברשעות מהמאמצים הפתטיים כמעט של הזכר מתחילה להבין את הפוטנציאל הטמון בזכר הבלתי נלאה והיא נענית לחיזוריו.

כך או כך אני נזכר דווקא ביגאל קבב, לא מבין מה הביא אותי לחשוב על יגאל אולי הביקור שעשיתי אצלו יום לפני, ואני מגיע להשביע את רעבוני באיזה פיתה עם קבב, רחבת מרכז המסחרי במקום מפוצצת ברכבים החונים בכל פינה פנויה.

בתוך המסעדה עשרות לקוחות חלקם כבר זכו במנה כזו או אחרת, על הגריל "אוקה המופלא, בשקט בשקט בלי לחץ מיותר מניח עוד ועוד שיפודים על הגריל, ריח הבשר הטרי והמתובל מתערבב עם הרעב של הלקוחות וכולם בולעים עוד ועוד רוק בהמתנה למנה המופלאה שזה עתה תגיע, ואני תופס לי כיסא בודד ויושב בקצה המסעדה מביט על עשרות הלקוחות חלקם הגדול כמעט לא מוכר, ואני מבין שהם מהחדשים. מבינים איזה חגיגה קולינרית יש בשכונה, ארוחה של עשירים בכלום כסף.

"יגאל קבב", מותג אולגאי, הילד שגדל באולגה ד', החל את דרכו הקולינרית בעבודה אצל "לאה קבב" המיתולוגית, שם הוא קבל את ההכשרה להיות איש קבב אולגאי, הוא מביט באישה המיוחדת הזו, קולט את העבודה ואת אופן ההכנה של קבב משובח, הוא ממשיך לעבוד גם עם הבת הטובה כל כך של לאה, שהיא הולכת לעולמה בנסיבות טראגיות כל כך.

הוא לוקח את המקום, משם עובר לאולגה ד', ולמקום שהוא נמצא בו כעת, בין לבין הוא מכיר את מזל חסיד, ילדת קסם שמוכרת לי כל כך, הם מקימים בית ומביאים ילדה לעולם שהופכת להיות כל עולמם. מזל היפה חלתה ,הולכת בדרך כל בשר, יגאל המרוסק ביחד עם הבת נותרים לבדם ומשקיעים את צערם הרב בעבודה במסעדה המשפחתית.

צריך להבין יגאל הוא תופעה אולגאית מדהימה, בחור שהגיע ממש מכלום, עושה מעשה ומשקיע את כל כולו ביוזמה לא פשוטה להקמת עסק משפחתי, בלי הון עצמי מיוחד, רק מתוך אמונה ויוזמה והבנה שהקבב שלו הוא האקזיט שלו, הוא יודע שיש לו קלף מנצח ביד והוא מהמר על כל הקופה וזוכה

איש אחד ביחד עם אישה אחת אוהבת ותומכת מחולל מהפכה קולינרית בשכונה, הוא מחליט לתמחר את הפיתה שלו כך שהיא מתאימה ממש לכל כיס אולגאי, במהלך הזה הוא קונה את ליבם של אנשי השכונה שהופכים אותו ליקיר השכונה.

כך או כך אני מקבל את הפיתה המופלאה שלי, זולף עליה עמבה בנדיבות (ממש לא אכפת לי מה אשתי תגיד) קצת חריף, טחינה, ואני רבותי מלך העולם, תוסיפו לזה את העגבנייה החמה שהונחה על שולחני ממש בלי שביקשתי והרי לכם חתיכת אושר. בקיצור רבותי, מה אנחנו צריכים יותר מזה?!".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"