"יצחק הפרסי" מגבעת אולגה – מלח הארץ האמיתי

אני מנסה לשים את האצבע על המפגש הראשון שלי עם אלה שמעבר להרי החושך, (אוכלוסייה שהיא לא אולגאית) ואנחנו חניכי תנועת הנוער העובד, מדצי"ם בקן התנועה בשכונה, באמת ילדים טובים, (לימים הקבוצה המיוחדת הזו הוכיחה את איכותה ביחידות המיוחדות שהגיעו אליהן) קורס מדצ"ים, בכפר הנוער כדורי" (לימים ניהלתי את הפנימיה במקום) ואנו נחשפים לחניכים מהקיבוצים באיזור וחניכים מהשכונות הכי נחשבות.

מן שפה שלא כל כך הכרנו, ביגוד איכותי הכי קרוב למותגי על של פעם, מהר מאוד הפכנו להכי אטרקטיביים הכי מיוחדים והבנו שהשד באמת לא נורא כל כך ואת החותמת האחרונה לכך שאנו ממש לא נופלים בשום כלום מאף חניך מיופייף אחר קיבלנו בצבא אבל זה באמת שייך יותר לסיפור אחר, ערב אחרון של חג כל שהוא (באמת כבר איבדתי את היכולת לערוב אחר רצף האירועים) ואני עושה לי את הטיול השבועי שלי במחוזות ילדותי, מגיע למרכז המסחרי ליד קולנוע גל".

מתחיל ללכת מהחנות המיתולוגית של חיים גרעינים בואך הסנוקר של בלם, וריח מוכר כל כך מוביל אותי ישירות למכולת של "יצחק הפרסי".

ריח חמוצים של פעם מעורב עם ריח דגים כבושים, מן ריח ילדות שמעביר צמרמורת עדינה של עונג נוסטלגי, ואני חושב על "יצחק הפרסי", עלה לארץ ב 1951 ישר לקיבוץ כנרת, שם שהה שנים ראשונת עד שהראו לו את הדרך החוצה, (פרסי, לא מתאים לאווירה) מגיע לחדרה עובד בפרדס, שם גם מאבד את עינו, ופותח את המכולת שהופכת מהר מאוד ל"מוסד אולגאי".

המכולת המיוחדת הזו הופכת לסוג של מוסד שרבים רבים גם מהשכונות הרחוקות יותר מעדיפים להגיע אליה, סבר פניו הנעים כל כך, יושרו ואהבת התושבים הופכת אותו לאחד האנשים האהובים ביותר בשכונה, אני יודע שמשפחות שלמות קיבלו מיצחק הפרסי מוצרים חינם כל זאת מבלי לעשות רעש מיותר.

תחשבו רבותי על איש אחד שמגיע כמעט לבד מהעיר "שירז", עושה מסלול מדהים של הגעה לקיבוץ כנרת הנחשב, משתחרר מהצבא, נפצע בעין בצורה קשה, לא נשבר, מתחתן עם אהובת נעוריו,מ(אסתר) מקים משפחה נהדרת והופך לאבא מדהים, וזה רבותי מהות הישראליות, מהות האולגאיות

אדם מיוחד מיוחד, מלא באהבת ארץ ישראל, חכם וטוב בצורה קיצונית, "יצחק הפרסי" הוא מלח הארץ האמיתי, הוא הדוגמא האולטימטיבית לאהבת האדם,בשבילי יצחק הפרסי" הוא גיבור אמיתי של החיים, יהי זכרו ברוך".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"