יוסף אברג'ל מגבעת אולגה – איש "נעים זמירות ה' "

לא יודע אפילו למה, אבל רק השבוע הבנתי משהו מדהים, תם וכל כך נכון, אנחנו בשכונה אף פעם לא התייחסנו לכל נושא העדתיות, השכנים שלי היו פשוט שכנים, לא נתנו את הדעת על מוצאו של האדם ממול, ואולי יפה יותר אף פעם לא חשבנו שהעניין הזה מעניין

ועכשיו תחשבו שהשכונה שלנו הייתה באמת מלאה בהמון עולים אשכנזים שהפכו לחלק אינטגרלי מהוויה השכונתית הנושא העדתי היה לנו לזרא, אני חושב שרק בצבא הבנתי שלעניין הזה יש משקל מסוים, אלה החברים האשכנזים שלנו הפכו עם השנים ליותר ספרדים ממני

ואני כל כל מתגעגע לימים שהעניין הזה המדבר על מוצאו של האדם היה כל כך מישני, כך או כך הייתי רוצה לספר לכם על " נעים זמירות ה'" הלא הוא יוסף אברג'ל, זה שנולד במרוקו.

כבר שם הוא נודע כפייטן של העיר, כזה אחד שמתפללים היו מגיעים במיוחד כדי לשמוע את הפיוטים המיוחדים שלו, הוא יוסף עולה לארץ מתיישב במעברת אגרובנק ומשם לשכונת אלי כהן היוקרתית", ועכשיו תחשבו על המשפחה הזו המונה 12 ילדים והיא מצטופפת בדירה הקטנה הזו, בלי תלונות, בלי אכלו לי ושתו לי.

הם ההורים האלה מצליחים לגדל את הילדים מתוך איזה אמונה אלוהית ציונית שהכל בידי שמים, יוסף ורעייתו מנחילים לילדים את מערכת הערכים האלה שהופכים את משפחת אברג'ל להיות אהובה במיוחד, ואם אתם מחפשים כל מיני סיפורי ציונות בכל מיני ספרים שהמציאו לנו, אז אל תלכו כל כך רחוק, מספיק שתלכו מטרים ספורים לשכונת אלי כהן" המתפוררת, תביטו על הבית הקטנטן הזה ותבינו שיוסף ורעייתו הגשימו בלי מרכאות את המושג "ציונות נטו".

יוסף הצבעי המחונן עובד את עצמו לדעת, ימים ולילות הוא צובע את בתי השכונה וגם מעבר, שואף את איידי הצבע הרעילים, לא ממצמץ ויודע שאין קיצור דרך, הוא יוסף הגשים הלכה למעשה את המושג, "איש תורה ועבודה", ובערבים היה יוסף אברג'ל הולך לבית הכנסת, שם המתינו לו המתפללים האהובים שלו והוא נותן להם את מנת אהבת אלוהית להמשך חייהם הלא פשוטים.

והוא יוסף היה מגיע באהבת אין קץ לכל המקומות האלה שהוא הוזמן אליהם כדי לשמח חתן וכלה או חתן בר מצווה, קולו המיוחד והייחודי עושה את דרכו למקומות רחוקים ופייטנים מהארץ כולה מגיעים אל יוסף כדי לקבל שיעור חינם בפיוט נכון

תחשבו רבותי על בעל משפחה מרובת ילדים, זה שעובד יומם ולילה כדי לפרנס את משפחתו והוא מוצא את הכוחות הנפשיים והפיזיים כדי לפייט בכזו עוצמה אלוהית את שירתו הייחודית, יש כאלה שמוכנים להישבע שקולו העוצמתי היה חודר את השמיים, חולף על פני המלאכים המשתאים ומגיע ישירות אל כסא הכבוד

יוסף אברג'ל הוא דוגמא מופתית לאיש שהאהבה הובילה אותו, אחד שראה את הנתינה כדרך חיים, ואני תמיד אומר שלימוד התורה אין בה מאום אם אתה לא מיישם הלכה למעשה את הכתוב, יוסף הוא זה שהוכיח שהוא פועל לפי הלכות התורה המוסריות ביותר, זה שהביא לחם לביתו בימים של צנע נורא, זה שמצא זמן לשמח אנשים עצובים בימים לא פשוטים.

יוסף בשבילי הוא האולגאי האולטימטיבי, איש של כבוד, גאה ואהוב, יהי זכרו ברוך.

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"