יוסי שריקי מגבעת אולגה – יפה התואר, שהלך מוקדם מידי

רחוב שיבת ציון בואך המעפילים, יום שישי בבוקר השעה שש וקצת, אני משוטט לי בין הסמטאות של פעם וליבי נחמץ, הבתים הקטנים של פעם, אלה שהיינו גאים בהם, מן שכונה נהדרת כזו שהייתה משקיפה על הים של השכונה, ובימים בהירים במיוחד הכחול של הים היה נושק לבתים.

ואתה רואה את השכונה היפה שלנו נחבאת מבוישת בין ערמות הבטון העוטפות אותה,, מגמדות כל צביון אולגאי של פעם, רומסת אותה ברגל הכי גסה, ואולי להכעיס עוד מהמותר דאג מי שדאג שלא תהייה ולו אפשרות זעירה המאפשרת לראות את הים הכחול הכחול הזה.

ואני מפלס דרכי בין ערמות הבטון והברזל המונחים ברשלנות פושעת בין הבתים הבלתי גמורים (שנים שהם בלתי גמורים) עושה דרכי בדרך שפעם הייתה מוכרת לכיוון החוף ונזכר בחבר כל כך יקר, יוסי שריקי ז"ל. זוזו המכונה בפי חבריו הקרובים, המכשף".

תראו רבותי, בדבר אחד לא היה ספק, זוזו היה הבחור הכי יפה בשכונה, גבוה כארז, עיניים כחולות כחולות, וחיוך ענק תמידי על פניו, ואנחנו כך גדלנו בתוך השכונה הקטנה שלנו, צוברים חוויות יום יומיות, מבלים את חיינו בתוך חלום של אהבת חינם.

זוזו" שסבל מסוג של אסמה לא פשוטה מקבל פטור מהצבא, הוא רואה את החברים מתגייסים והוא מתחיל במסע שכנוע בלתי נלאה להתגייס, ואכן הצבא נכנע לבחור העקשן הזה מהשכונה והוא מתנדב לצבא, יום בהיר בהחלט מגיע אלי "זוזו לבסיס (בה"ד 3) ואני מכיר לו חיילת יפה בצורה קיצונית, רחל.

וכמו בסיפורי האגדות היפות הם הזוג היפה הזה מתאהב והם נישאים ומקימים משפחה נהדרת, שיוסי משתחרר הוא חוזר לעבודתו במס הכנסה, גם בעבודתו זו מתגלה יוסי כאדם אחר, הוא הופך להיות האיש הכי נגיש לכל אזרח, עם דגש על אנשי השכונה, הוא עוזר בכל דרך, דבר שהיה פעמים רבות לצנינים עבור הבוסים שלו

אגב, הכינוי המכשף הגיע לו בגלל יופיו הרב, וגם אולי בגלל היכולת שלו להיות הכי מיוחד בשכונה, כל כך עצוב שהסיפור המשפחתי של משפחת שריקי קיבלה תפנית כל כל טרגית בזמן כל כך קצר, האח הקטן פיני, ילד מקסים בפיני עצמו, נהרג בתאונה נוראית במנוף שבו עבד ולא די בזה, לא עוברים חודשים בודדים ויוסי חלה במחלה הארורה וגם הוא הולך בדרך כל בשר.

מותו של זוזו היכה בתדהמה את השכונה כולה, זה היה מסוג הדברים שמשאירים אותך חסר מילים, אתה מסתכל למרום, מחפש תשובה ואין.

זוזו אהובי הלך והותיר אותנו יתומים, אני כל כך משוכנע ששם למעלה יוסי האהוב מסתכל עלינו והוא מחייך את אחד מהחיוכים הטובים שלו, וכך או כך הוא עושה את מה שהכי היה טוב בו, לשמור על האהובים שלו, זוזו המכשף, הילד הכי יפה בשכונה, נפטר ככה סתם. יהי זכרו ברוך".

• רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"