ציון שטרית – הגיבור מגבעת אולגה שלא נכנע לפציעתו הקשה ! בפיגוע חבלני קשה !
אני חושב שזה היה איפה שהוא בסוף שנות השישים או תחילת השיבעים המוקדמות. אנחנו שלושה חברים של החיים משועממים עד מוות, בחוץ חורף אמיתי, מוזיקה של פעם מוליכה אותנו לכיוון קצה השכונה הפחות נחשבת, כבר מרחוק היה אפשר להריח את אדי האלכוהול מעורב בריח חריף של סיגריות ממינים שונים.
הצצה סקרנית ואנו השלושה מוזמנים להיכנס, החום הנעים עוטף אותנו באהבת כלום, כוסות ערק קטנות מוגשות לנו, לגימה קטנה מהכוסות ואנו משתעלים לקול צחוקם של הסובבים הלא מוכרים, המוזיקה מסחררת את ראשנו הצעיר כל כך (אני חושב שהיינו בני 12 לערך) בחור עב בשר במיוחד וקולו עבה כמו משקלו מגיש לנו מגש ועליו סיגריות ממולאות בכל טוב.
מבט חודר אחד של העבה ואנחנו לוקחים סיגריה ומקרבים אותה לפה, מהמטבח יוצא זה שכולנו מכירים כל כך, תזרקו את הסיגריות ותעופו הביתה מיד! מבט אחד חודר לעבר העבה מסביר לו שלא כדאי להתווכח, היום אנחנו יודעים שזה מהשכונה הציל אותנו מכניסה לעולם רע במיוחד, עד היום שאני חולף על פניו הוא מבליח חיוך שרק שנינו מכירים, בשבילי הוא גיבור אולגאי, ואם בגיבורים אנחנו עוסקים, עולה לי בראש מיד ציון שיטרית.
אוקטובר 2005 ציון משוחרר טרי מהצבא מחליף חבר בעבודתו בשוק, יום ארור במיוחד, פחדנים מניחים פצצה וציון נפגע באופן אנוש במיוחד, שמונה חודשים הוא בטיפול נמרץ נלחם על חייו, שהוא מתעורר הוא מבין שללכת הוא כבר לא, ציון מרותק לכיסא גלגלים וכל עולמו חרב עליו.
רבים וטובים היו נכנסים למרה שחורה ומסיימים את חייהם בדיכאון נורא, אבל לא ציון, הוא מבין כמעט מיד שבכי וכניסה לרחמים עצמיים רק יהרסו את חייו יותר, הוא מתאושש מיד ומתחיל להסתגל למצבו, הוא מתחתן; מביא שני ילדים והופך להיות אבא הכי מיוחד שאפשר.
אבל זה רק הפתיח, ציון היושב על כיסא גלגלים הופך מהר מאוד לדמות הזדהות של רבים מהתושבים, נועם הליכותיו, האומץ שבו הוא מתמודד עם מצבו הופכים אותו לגיבור אולגאי הכי אהוב שאפשר.
גם צ'יקו שמוביל מפלגה חברתית מבין את הפוטנציאל שיש באיש המיוחד הזה והוא מצרף אותו להיות מספר שתיים במפלגתו, שם גם נחשפתי לאיכויות המיוחדות של האיש המקורי הזה. ציון לא נכנע, מן גיבור שממשיך להילחם על חלומו ללכת על שתי רגליו, לשמוע את ציון מדבר על חלומו זה סוג של עונג אמיתי.
איזה תעצומות נפש צריך אדם להמשיך להאמין שכולם מסביב אומרים לו שיחדל. ציון בצניעות המיוחדת שלו, באהבת האדם הטבועה בו הופך אפילו לא ברצונו לאיש הכי אהוב בשכונה, ציון הוא אולגאי אסלי חזק, טוב לב בצורה קיצונית ואני הכי גאה בו בעולם.
- רפי אוליאל / "מסיפורי הגבעה"