כפיר בובליל – "המנוע" של מתנ"ס גבעת אולגה

במתנ"ס גבעת אולגה עובדים קשה כמעט בכל יום בשבוע מבוקר עד ליל למען הקהילה. מדריכים, צוות הגנים. צוות המנהלה. הנהלה. מזכירות. אם הבית ומי לא?! אבל דווקא האיש שנחבא אל הכלים צנוע, עניו. שעליו אף פעם לא שומעים אבל בלעדיו אי אפשר להניע כלום הוא האיש היקר שעליו ואליו החלטנו שהגיע הזמן לתת את המבט!

כפיר בובליל!

איש המשק והתחזוקה! שידו בכל ! אולגאי בכל רמ"ח אבריו. בן למשפחה אולגאית שורשית שהשכונה תמיד הייתה החלק הכי גדול מאורח חייהם הוא האיש שמגיל ממש צעיר הצטרף למתנ"ס ויותר מ 20 שנה הוא זה שבלעדיו לא קורה כלום במתנ"ס. כפיר בונה את הבמות. מוביל את הציוד. מרכיב את הציוד. פורק את הציוד. כפיר הוא זה שרץ לכל משימת תחזוקה בניה ותקלה מגגות המבנים ועד לסיוד הקירות.

כפיר בהתראה של דקות לוקח את הניידת המבצעית ודואג לפריסה אדמיניסטרטיבית בכל פעילות "מבצעית" של המתנ"ס בשלוחות השונות ואפילו בכל מיני "זולות" ברחבי השכונה ובאוצרות הטבע שלה. כפיר הוא זה שרץ למלא מים לילד צמא. רץ לבדוק עם המזגן תקין. ואם כל הציוד שמיש בכל פעילות וחוג. כפיר הוא זה שמניע את גלגלי המתנ"ס מאחורי הקלעים. גלגלים שבלעדיהם לא ניתן להניע כלום ושום פעילות לא תתקיים לא מבפנים ולא מבחוץ.

כפיר בובליל האיש למשימות שגרתיות ולא שגרתיות מיוחדות פחות ומיוחדות יותר שעליו כולם במתנ"ס אומרים תודה על כל דקה ודקה שעה ושעה ויום ויום שהוא נמצא ומניע את העשייה האדמיניסטרטיבית שבלעדיה שם חוג לא היה מתקיים וזז ויוצא לפועל אם בכלל.

ועזבו , חושבים שזה רק במתנ"ס אז לא! כפיר מעבר למסירותו למתנ"ס הוא זה שרץ לעזור לכל תושב השכונה באשר הוא. אם זה איש מבוגר שזקוק לעזרה בחצר ביתו. או איזה אישה מבוגרת שצריכה לסחוב את סל הקניות הכבד אל ביתה. והוא אפילו זה שמחלק נרות שבת בכל בית ברחבי השכונה.

ואנחנו בראייה עמוקה אל פעילות המתנ"ס הענק הזה שמכיל פעילות לאלפי אנשים בשכונה שכבר חוצה את 30,000 התושבים ועסוק בעשייה רחבת היקף לכל מספר התושבים הענק הזה שתודה לאל, רק הולך וגדל, החלטנו להגיד תודה גדולה לאיש למשימות מיוחדות שבלעדיו שום דבר לא היה זז.

תודה עלייך – כפיר היקר!